20. כפי שצוין לעיל, ביום 24.9.09 ניתן פסק דין הקובע כי את הטענות נגד קיה יש לברר בהליך בוררות בקוריאה. התובעות מטעמיהן החליטו שלא להגיש תביעתן נגד קיה במסגרת המתאימה.
הסכמי ההפצה בין קיה לקמי
21. הסכם הפצה ראשון בין קיה לקמי (נספח 16 לתצהיר לוי) נכרת ביום 6.11.94 לתקופה של שלוש שנים עד ליום 5.11.1999. סעיף 4 אשר רלוונטי לענייננו, כותרתו "תקופת ההסכם" (מתורגם מאנגלית), וקובע:
"1. הסכם זה יהיה לתקופה של 3 (שלוש) שנים שתחילתה בתאריך 6 בנובמבר, 1994 וסיומה בתאריך 5 בנובמבר, 1999, לגבי שני התאריכים כולל.
2. כל צד להסכם רשאי לברר מידע מול הצד האחר לכריתת הסכם חדש בכל עת בתוך 4 (ארבעה) חודשים, אך לא מפחות מ-2 (שני) חודשים טרם פקיעת תוקפו של הסכם זה."
בהסכם ההפצה שנחתם ביום 2.11.2000 (נספח 17 לתצהיר לוי), סעיף 4 "תקופת ההסכם" נוסח באופן שונה כדלקמן:
"4.1 הסכם זה יהיה לתקופה קצובה של 3 שנים ממועד החתימה, אשר בסיומה יסתיים באופן אוטומטי, אלא אם KMC, בהפעלת שיקול דעתה הבלעדי, תבחר להציע למפיץ חידוש, ובמקרה כזה תקופת הסכם החידוש תהיה כמפורט בסעיף 4.2 להסכם זה. היה ו KMC תבחר שלא לעשות כן, היא לא תהיה כפופה לכל חובה להצדיק או להסביר את החלטתה בעניין זה [הדגשה שלי – צ.צ].
כל צד מתחייב למסור למשנהו הודעה מראש של שישה חודשים לפחות בדבר הכוונה שלא לחדש הסכם זה.
--- סוף עמוד 8 ---
4.2 הצדדים רשאים להתקשר לתקופת חידוש או בהסכמים חדשים, ככל שיהיו, בהסכמה הדדית. ניתן לפתוח בדיונים בנוגע לחידושו של הסכם זה או התקשרות בכל הסכם חדש החל מארבעה (4) חודשים טרם פקיעתו של הסכם זה או של כל תקופת חידוש, לפי העניין, אך לא יאוחר משני (2) חודשים טרם פקיעה כאמור."
בהסכם ההפצה שנחתם ביום 12.11.2003 (נספח 14 לתצהיר לוי), עבר סעיף 4.1 להסכם שינוי נוסף:
"4.1 תקופת הסכם זה תהיה למשך שלוש (3) שנים שתחילתן ב-1 בינואר 2004, ותסתיים באופן אוטומטי ביום השנה השלישי ממועד חתימתו, אלא אם יוסכם אחרת בין הצדדים. דבר בהסכם זה לא יתפרש כמתן זכות כלשהי לתקופה ארוכה יותר או זכות לחידושו (הדגשה שלי – צ.צ.)".
נוסח סעיף 4.2 נותר ללא שינוי.
22. בכל ההסכמים דלעיל מופיע סעיף "שינוי הסכם וההסכם בכללותו", הקובע כי שינוי תוספת או ויתור לא יהיה תקף אלא אם נכלל במסמך משפטי בכתב שייחתם על ידי כל אחד מהצדדים.