--- סוף עמוד 75 ---
ברור לי וזה כן אמרתי לאבירם, הוא יכול היה להסיק מזה, לכתוב מזה מה שהוא רצה. אמרתי לו שיש פה שני שחקנים גדולים, אמרתי לו ושאלתי אותו האם דואגים לו, האם העובדה שהוא נמצא, האם דואגים לו לצד המשפטי שלו, האם דואגים לצד הכלכלי שלו והאם הוא מכיר את מצב הסיכונים שלו. היה ברור לי שאבירם נמצא במצב מורכב, מי אני שאתן לו עצה בעניין הזה איך לפעול ומה לפעול. הוא נמצא בקרב, הוא נקלע למרכז של קרב מסחרי כבד מאוד ולא מצאתי את עצמי כמישהו שבעל ידע מספיק להיכנס לעומקה של פרשייה, אלא לגרום לו לשקול להיפגש עם דורי [עו"ד קלגסבלד – צ.צ]" (עמ' 997 לפרוטוקול). ובהמשך, לגבי המסר לאבירם שהסתבך קשות, ענה רפאלי: "הוא אמר לי שהוא הסתבך. אני אגיד לו? [...] בשיחה הוא אמר שהמצב הוא מורכב, הוא לא פתח את כל הקלפים, היה ברור שהוא בין הפטיש לסדן, שהוא במצוקה" (עמ' 998). על הטענה שמדובר בשיחה מאיימת השיב רפאלי: "[...] לא קרה מעולם, אין שום היגיון שאני אטלפן לחבר שלי עם שיחה מאיימת שאני לא מכיר את העובדות ואני רק מחפש את טובתו [...] [א]ין בזה שום [דמ]יון לשיחה שהיתה בינינו" (עמ' 1006 לפרוטוקול).
אבירם מאשר, שמעבר למתואר בתיעוד לא הייתה אליו כל פנייה נוספת מצידו של אונגר, בוודאי לא לאחר הגשת התביעה (עמ' 2109), אולם הוא היה מוטרד ולחוץ מצבר המסרים הנ"ל (עמ' 2107–2108). כן הוא מאשר שחשש הן מאונגר הן מלוי (עמ' 2090). יצוין כי בסופו של יום אחיעד הוא זה שצירף כנספח לתצהירו את הקלטות ותמלילי השיחות של אבירם עם החוקרים הסינים ועם יניב.
גם אם הדברים או חלקם משקפים את האינטרפרטציה של אבירם לנסיבות אליהן נקלע, נקל להבין את הלחץ שבו היה נתון על רקע העובדה שאיסוף הראיות נגד אונגר בוצע שלא כדין ותוך פריצה למחשבים – ובלשונו של אבירם, "תחושה של חמאה על הראש" שנבעה מידיעתו שמה שעשה "הוא לא בסדר" ומההבנה, שהתחזקה עם הזמן, שאונגר ובאי כוחו יודעים על כך (עמ' 2112 לפרוטוקול). מאידך פעולותיו נעשו לטובת הנתבעים, ששכרו את שירותיו, בשליחותם ובמימונם, וכך אכן הוא נקלע בין הפטיש לסדן.
מכל מקום, האיום הנטען התרחש בשנת 2013, ובאותה עת לא היה לאבירם מידע האם ואילו ראיות מחזיק אונגר בעניין הפריצה למחשבי יאנג ודה וואי. עובדה היא שהלחץ הנטען לא השפיע עליו. באותה העת, לאחר שהביא את המסר המלחיץ לידיעת הנתבעים ובאי כוחם, הוא קיבל שיפוי מהנתבעים ששכנעו אותו שאין לו ממה לחשוש, הם יכסו את כל הוצאותיו המשפטיות, וגם שכנעו אותו שלא כדאי שידבר עם בא כוחו של אונגר מאחר ולא ניתן להרוויח מכך, אלא רק להפסיד (סע' 5 ו-10 לתש/2; השיפוי – נספח א לתצהיר אבירם). אבירם החליט שלא להיפגש עם בא כוחו של אונגר, הנתבעים מימנו עבורו התייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום הפלילי וגם ייצוג בתביעה דנא, ובאותה עת הכחיש אבירם בכתב הגנתו ובתשובותיו לשאלון (תש/1(א), תש/1(ב)) את המיוחס לו בעניין הפריצה למחשבים.