רק כשלוש שנים(!) לאחר מכן, בשנת 2016, ורק לאחר שקלטת השיחות עם החוקרים הסינים ועם יניב (נספחים ז וְ-ט לתצהיר אחיעד) הובאה לידיעת אבירם, והוא נשמע מודה בחדירה
--- סוף עמוד 76 ---
למחשבי יאנג ולמחשבו של פלוני, החליט להודות בביצוע הפריצה תוך הסכמה עם אונגר על שיפויו (נספח ב לתצהיר אבירם). החשש מפני פלוני הוא שהביא את אבירם להודיע לאחיעד (בשיחה שהוקלטה על ידי אחיעד, (נספח ח לתצהיר אחיעד) כי לא יחתום על התצהיר שהוכן על ידי ב"כ הנתבעים (תש/4), והוא שגרם לו להודות במעשיו שנעשו בשיתוף פעולה עם אחיעד. למעשה, אין כל ראיה שאונגר היה מודע לחששו של אבירם מפלוני, גם אחיעד סבר שאונגר לא היה מודע, וכך אמר בהקשר זה: "לדעתי יש סיכוי לא קטן שעד היום הוא בכלל לא הבין מה הבעיה אבל גם אם הוא יבין מה הבעיה, הוא יבין שהמנוף הזה אפקטיבי והוא ינצל אותו" (עמ' 8 לתמליל נספח ח לתצהיר אחיעד). נראה לפיכך שאונגר לא איים על חייו של אבירם ומשפחתו כנטען על ידי הנתבעים. הלחץ שהביא את אבירם להודות במעשיו נבע אך מחששו הסובייקטיבי של אבירם וידיעתו שמעשיו הבלתי חוקיים, ידועים וייחשפו כך או אחרת במסגרת בירור התביעה.
218. אשר לטענה כי אבירם עבר צד וסרב לחתום על תצהיר (תש/4) שהוכן על ידי הנתבעים לצורך תמיכה בתביעתם (תביעת לוי) – די לעיין בתצהיר זה כדי להביע תמיהה – את מי ומה הוא בא לשרת? מדובר בתצהיר מוזר, בלשון המעטה, שכולל התייחסות להקלטת השיחות עם גדי שניידר ויאנג, שממילא הוגשו באמצעות ברקת, ול"לחצים שהופעלו [...] על-ידי אונגר ובא-כוחו". מאידך, באופן תמוה, אין בו כל אזכור לאופן השגת המסמכים ממחשבי יאנג ודה וואי שבגינם הופעלו ה"לחצים" הנטענים – כיצד ניתן היה להתעלם בתצהיר זה מהמסמכים ממחשבו של יאנג שצורפו לכתב התביעה המתוקן בתביעת לוי? וכיצד ניתן היה להתעלם מהנטען בתביעה זו בגדרה מואשם אבירם בפריצה למחשבים ? – וכי מי מהצדדים היה כה תמים לסבור שאבירם לא ייחקר שתי וערב בנושא זה תוך עימותו עם הקלטתו על ידי החוקרים הסינים והגשת ההקלטה כראיה. מזה בדיוק חשש אבירם, ובצדק. בסעיף 5 לתצהירו כותב אבירם שהתצהיר לא התייחס לפעולותיו להשגת המסמכים ועל כן סירב לחתום על התצהיר. כך גם הסבירה רעייתו של אבירם לאחיעד בשיחה שהוקלטה על ידי אחיעד: "אחיעד: אבל התצהיר לא קשור בכלל לקפקא. דנה: הוא קש[ו]ר, ודאי שהוא קשור. מפני שזה בסופו של דבר אותה, אותה הפרשה. מה ששאלתי אותך אתמול, ואתה, היית משוכנע בהפרדה, העורך דין שדיברנו איתו הבוקר היה פחות משוכנע בהפרדה בין הקייסים. הוא אמר שבסופו של דבר מה שאתה אומר עכשיו תצטרך להגיד, בתביעה נגדך, היא אמיתית?...הוא ממש אמר לו, אם היו מאשימים אותך שאנסת מישהי, לא היית אומר 'לא אנסתי'? כאילו והנה אתה מגיש תצהיר שבו אתה בכלל לא מתייחס למה שמאשימים אותך.....הוא היה די משוכנע שעל פניו מוטב לא לחתום. כאמור שרף ושרון [ב"כ אבירם דאז, שמומנו על ידי הנתבעים – צ.צ] לא היו נראים נרעשים מההמלצה הזאת, זאת לא אמרו לא יכול להיות שזה מה שעורך דין [...]" (עמ' 12 לתמליל נספח ח לתצהיר אחיעד). כך גם מתייחס אבירם בעדותו לתצהיר עליו סירב לחתום: "הבעיה העיקרית מה שלא היה בו. ומה שלא היה בו אני חושב שזה חשוב שזה ייאמר זה כל עניין הפריצה למחשבים. בבחינת פיל שהיה בחדר ולא דובר עליו באותו זמן" (עמ' 2116 לפרוטוקול).