--- סוף עמוד 80 ---
226. בענייננו התקיימו יסודות העוולה על פי חוק רשתות מידע ותקשורת הקוריאני כאמור בחוות דעת המומחה. אבירם, באמצעות החברה ההודית, חדר למחשבי יאנג ודה וואי שלא כדין וללא הרשאה חוקית, ככל הנראה באמצעות תוכנת ריגול. החומר הועתק ללא הרשאה הן על ידי אבירם והן על ידי אחיעד. אין ספק כי מתקיימים יסודות הכוונה או הרשלנות אצל אבירם ואחיעד. לתובעים נגרם נזק הנובע מהפריצה למחשבים והעתקה בלתי מורשית.
227. הנתבעים טענו, כי מחקירתו הנגדית של המומחה עלה כי לא הוצגו בפניו ראיות, ועל כן הוא לא יכול היה לבחון אם על פי הדין הקוריאני בוצעה עוולה. אין לקבל טענה זו. המומחה פירט בחוות דעתו מהו הדין הזר הרלוונטי, ואין זה מתפקידו להכריע בראיות ולקבוע ממצאים עובדתיים. בענייננו הוכח שאבירם ואחיעד ביצעו עוולה בניגוד להוראות חוק רשתות מידע ותקשורת הקוריאני. יודגש כי גם אם אחיעד לא היה שותף בתחילת הדרך לפריצה למחשבי יאנג ודה וואי, אין ספק כי ידע עליה לפחות מהרגע שהמסמכים הגיעו אליו, וחרף זאת הוא ביצע "העתקה בלתי מורשית" של המידע ממחשבי יאנג ודה וואי.
228. לטענת הנתבעים, גם את העילות על פי חוק הגנת הפרטיות ועל פי חוק עוולות מסחריות יש לברר לפי הדין הקוריאני. ואילו לטענת התובעים, טענה זו לא הועלתה בכתב ההגנה ולכן דינה להידחות. לדידם, די בכך שהעוולות הנטענות בוצעו בישראל על מנת להחיל את הדין הישראלי.
229. אין חולק כי אחיעד העתיק, מיין, תרגם ועיין במסמכים בישראל תוך גזל הסודות המסחריים ותוך פגיעה בפרטיות התובעים, ששניים מהם (טלקאר ואונגר) ישראלים. הדבר נכון במיוחד לגבי אחיעד שטוען, כי לא היה שותף למעשה הפריצה למחשב, אך אין כל ספק שהוא היה הגורם, שותף עיקרי, והפעיל ביותר בהעתקת החומר מאותו שרת מרוחק. החומר שנגזל והועתק תוך ביצוע העוולות כפי שיפורט, פוגע באונגר וטלקאר, שמקום הימצאם בישראל ופוגע גם ביאנג ודה וואי אף שמקום הימצאם בקוריאה. אין ספק שהמרכיבים המשמעותיים ביותר של העוולות בוצעו בישראל. לפיכך מירב הזיקות הן לדין הישראלי. משכך ייבחנו עילות אלו לפי הדין הישראלי.
לעניין זה, ראו גם את כלל הפיצול (dépeçage) במשפט הבינלאומי הפרטי, אשר מקובל בדיני חוזים (סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי כרך ב 1588–1591, 1577–1582 [2013]).
כלל זה מאפשר פיצול סוגיה לשאלות נפרדות והכפפתן לדינים שונים. על פיו ניתן לפצל בין המעשים, ככל שהם נפרדים זה מזה ונעשו בטריטוריות שונות. ראו גם ע"א 1432/03 ינון יצור ושיווק מוצרי מזון בע"מ נ' קרעאן, פ"ד נט(1) 345 (2004), שעניינו בדיני נזיקין: