"סוף דבר, נותרנו ובידנו הכלל שלפיו הדין החל על העוולה הוא דין מקום ביצועה. לכלל האמור נכיר בחריג שעל-פיו לא יהא זה צודק להחיל את דינו של מקום ביצוע העוולה במקום שבו הקשר בין מקום ביצוע העוולה לעוולה הוא מקרי. במקרה חריג – ונדיר – שכזה יהיה על בית-המשפט להחיל את דין המדינה שלה הקשר ההדוק ביותר לאותה העוולה. אכן, קיומו של חריג שכזה מוסיף, מטבע הדברים, עמימות לדין; יהא זה תפקידו של בית-המשפט להבהיר בהדרגה
--- סוף עמוד 81 ---
עמימות זו בעת שיבוא ליישם בכל מקרה ומקרה את הכלל ואת החריג לו. הפסיקה תעמוד גם בפני הצורך לקבוע מבחנים לקביעת מיקומה של עוולה חוצת גבולות (בעיה דומה קיימת בקשר לפרשנות תקנה 500(7) לתקנות סדר הדין האזרחי [...], שעניינה בכללי הסמכות). יהיו, ללא ספק, מקרים שבהם לא בנקל יעמוד בית-המשפט על מיקומה הגאוגרפי של העוולה [...]".
בענייננו, הפריצה למחשב נעשתה במרחב האינטרנטי הגלובלי וניתן לפצל אותה מעוולות על פי חוק עוולות מסחריות וחוק הגנת הפרטיות, שהן שונות ונבדלות ממנה ומקום ביצועם הוא בישראל מתוך כוונה לפגוע במטרות אשר בישראל ובמסגרת משפט שמתנהל בישראל. לעניין זה יש לציין, כי חוק עוולות מסחריות קובע שלוש חלופות ל"גזל" סוד מסחרי: נטילה, שימוש או קבלה. כך גם בחוק הגנת הפרטיות העוולה מיוחסת למי שהעתיק והשתמש וזאת במנותק ממעשה הפריצה למחשב. אין ספק שיסודות העוולות הללו, העתקה, קבלה ושימוש נעשו בישראל, כל אחד בפני עצמו מהווה עוולה של גזל סוד מסחרי או פגיעה בפרטיות.
אעבור אפוא לבחינת עוולות אלו;
עוולה לפי חוק עוולות מסחריות
230. לטענת התובעים, המסמכים שנגזלו מהמחשבים של יאנג ודה וואי הם בגדר "סוד מסחרי". נטען כי אבירם ואחיעד שיתפו פעולה וביצעו תוכנית לנטילת סודות מסחריים באמצעים פסולים מהמחשבים של יאנג ודה וואי. הם סייעו לתוכנית האמורה, מימנו אותה, ציוו על ביצועה, הרשו ואשררו אותה. אבירם ואחיעד קיבלו את הסודות המסחריים ועשו בהם שימוש, ללא הסכמת התובעים או מי מהם, תוך ידיעה כי הסודות המסחריים הועברו אליהם באופן אסור לפי סעיף 6(ב)(1) לחוק עוולות מסחריות. בכך התקיימו יסודות סעיף 6(ב)(3) לחוק עוולות מסחריות.
231. סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות קובע:
"(א) לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר.
(ב) גזל סוד מסחרי הוא אחד מאלה:
(1) נטילת סוד מסחרי ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל; לענין זה אין נפקא מינה אם הסוד ניטל מבעליו או מאדם אחר אשר הסוד המסחרי נמצא בידיעתו;