(2) שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד;
(3) קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי פסקאות (1) או (2), או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו".
--- סוף עמוד 82 ---
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות קובע ש"סוד מסחרי" או "סוד" הוא "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
232. לצורך קיום יסודות סעיפים 6(ב)(1) ו-6(ב)(3) לחוק עוולות מסחריות, די להוכיח כי המידע הסודי התקבל, וכי ניכר על פניו שמדובר במידע שהושג באמצעים פסולים. על מנת שאדם שקיבל סוד מסחרי יהיה אחראי כלפי בעל הסוד, יש להוכיח כי הוא ידע או עצם את עיניו מלדעת כי עסקינן בסוד מסחרי שניטל מבעליו (ת"א [מחוזי ת"א] 2117/07 גאמידה מדאקויפ בע"מ נ' Fisher Scientific Company L.L.C, בפסקה 16 [פורסם במאגרים, 5.12.2012] [להלן: "עניין גאמידה"]).
בענייננו, נדלו אלפי מסמכים ממחשבי יאנג ודה וואי, ביניהם גם כאלו אשר כללו מספר תכניות עסקיות של טלקאר, הצעות של דה וואי לקיה למנות את טלקאר כיבואנית קיה, פרופיל עסקי של טלקאר, מסמכים פנימיים של קיה שכוללים התייחסות לטלקאר והצעתה העסקית ועוד מיזמים עסקיים שאינם קשורים לקיה, שכן יאנג הוא סוכנו של אונגר למיזמים עסקיים מזה למעלה מ 20 שנה (סעיף 6 לתצהיר אונגר). מחשבו של יאנג אגר גם מידע עסקי רב של דה וואי, הזדמנויות עסקיות שונות בשלבי מימוש שונים, לרבות רשימת לקוחותיה של דה וואי (סעיף 9 לתצהיר יאנג). מדובר בסודות מסחריים מובהקים המקנים יתרון לטלקאר, דה וואי, וחברות אחרות אשר בבעלות אונגר. חשיפת סודות אלו תאפשר למתחריהם לעמוד ולאמוד את מצבם והצעותיהם העסקיות, אסטרטגיות עיסקיות, רשימת לקוחות, יוזמות עיסקיות וכיוצ"ב. אין צורך להכביר במילים כדי להבהיר את המובן מאליו, כי כל אלו מקנים יתרון עסקי וכלכלי לבעל הסוד המסחרי. אחיעד ואבירם ידעו, או שהדבר היה גלוי על פניו (תאוריית הדארקנט), כי המסמכים המכילים את המידע הסודי הועברו אליהם באופן אסור, אך חרף האמור עשו בו שימוש. אחיעד העתיק ומיין את אלפי הקבצים בעצמו, תרגמם ללא עזרת מתורגמן מהשפה הקוריאנית וללא ידיעת באי כוחו, אחיעד ואבירם העבירו את המסמכים לבאי כוח הנתבעים בדרך תכסיסנית במעטפות שהגיעו כביכול out of the blue באמצעות הדואר מקוריאה ביודעם שמעשיהם אינם כדין והמסמכים הושגו בדרך שאינה חוקית. קבלת המסמכים המכילים סודות מסחריים ועשיית שימוש בהם בידיעה כי הושגו שלא כדין מהווה עוולה של גזל סוד מסחרי.