233. אין קבל את טענת הנתבעים כי התובעים לא הוכיחו שננקטו אמצעים סבירים לשמור על סודיותו של המידע. ראשית המידע שעל המחשב של יאנג היה מוגן באמצעות סיסמאות ו"בקרות כניסה בטחוניות" (סעיף 8 לתצהיר יאנג, סעיף 72 לתצהיר אבירם). שנית, "הכלל הוא כי מי שנקט אמצעים פסולים לנטילת הסוד, לא ישמע בטענה שהסוד לא היה מוגן דיו" (עניין גאמידה, בפסקה 14, ובפסקה 26).
--- סוף עמוד 83 ---
עוולה לפי חוק הגנת הפרטיות
234. לטענת התובעים, אבירם ואחיעד ביצעו פגיעה קשה וחמורה בפרטיותם, עת העתיקו את תוכן המסמכים ועשו בהם שימוש ללא רשותם, בכך הפרו את סודיותם והשתמשו בידיעות על ענייניהם הפרטיים, פרסמו אותם ומסרו אותם לאחרים תוך פגיעה בפרטיותם.
235. לענייננו רלוונטיים סעיפים 2(1), 2(5), 2(9), 2(10), הקובעים כדלקמן:
"פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
[...]
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, 'כתב' – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001; [הדגשה שלי – צ.צ.]
[...]
(9) שימוש בידיעה על ענינו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
[...]".
החדירה למחשבים ולתיבות הדואר האלקטרוני של יאנג ודה וואי נועדה מלכתחילה להתחקות אחר מהלכי אונגר ויאנג תוך כוונה לפגוע בפרטיותם של אונגר ויאנג. מיון המסמכים והשימוש שעשה בהם אחיעד מהווים פגיעה בפרטיות, וכך גם העתקתם להחסן נייד, ומסירתם לבאי כוח קמי וסמלת.
236. נדחית טענת הנתבעים על פיה, יאנג ואונגר לא נטענו בעניין פגיעה בפרטיות בכתבי הטענות. הטענה נטענה הן בכתבי הטענות, הן בתצהירי התובעים ובחקירתם והן בסיכומיהם. נטען על ידי הנתבעים כי חוק הגנת הפרטיות אינו חל על תאגיד. לא נמצא להידרש לסוגיה זו בנסיבות דנא, עת ממילא טלקאר ודה וואי זכאיות לפיצוי מכוח חוק עוולות מסחריות. עוד טוענים הנתבעים כי הפריצה אירעה במחשבי דה וואי ולא הוכח כי הועתקו מסמכים פרטיים של יאנג. בעניין זה הצהיר יאנג, כי כתובת הדוא"ל של דה וואי משמשת אותו גם להתכתבויות עסקיות וגם להתכתבויות פרטיות ללא הבחנה ביניהן. כן נדחית הטענה בדבר ההגנה שקמה לתובעים מכוח סעיף 18(2)(א) לחוק הגנת הפרטיות, הנתבעים ידעו והיו צריכים לדעת שבכל תיבת דוא"ל, קיימת התכתבות פרטית, גם אם היא כרוכה בעסקים או נכתבה מתיבת דוא"ל עסקית. כל