--- סוף עמוד 84 ---
חדירה לתיבת דוא"ל היא פגיעה בפרטיות וכפועל יוצא הפגיעה נעשתה בחוסר תום לב ועל מנת להתחקות אחר התנהלות יאנג ואונגר. מדובר בעניינם הפרטי, כולל אסטרטגיות פרטיות, פגישות פרטיות, עניינים אישיים של אדם וכיוצ"ב שאינם נחלת הכלל.
237. אין בידי לקבל את טענת הנתבעים כי מדובר ב"פגיעה שאין בה ממש". קשה להלום טענה בדבר "פגיעה שאין בה ממש", עת נגזלו 10,000 קבצים ממחשבי יאנג ודה וואי. המסמכים הושגו אומנם תוך פריצה למחשבי יאנג ודה וואי, אך היא נועדה לחשוף גם ובעיקר מידע לגבי יאנג, אונגר וטלקאר. אין כל ספק, כי במסמכים שהושגו היה הן מידע עסקי הן מידע אישי. חלקם מסמכים של אונגר ויאנג. אני קובעת על כן כי פרטיותם של יאנג ואונגר נפגעה על ידי אבירם והנתבעים (למעט לוי).
238. לאור מסקנתי כמפורט לעיל מתייתר הצורך לדון בעילת התרמית הקבועה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין ובעילת של הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף 63 לאותה פקודה.
הסעדים
239. סעיף 11 לחוק עוולות מסחריות וסעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות מחילים את פקודת הנזיקין על העוולות שבענייננו.
סעיף 12 לפקודת הנזיקין קובע:
"לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשרר אותם, יהא חב עליהם".
וסעיף 14 לפקודה קובע:
"המעסיק שלוח, שאיננו עובדו, בעשיית מעשה או סוג של מעשים למענו, יהא חב על כל דבר שיעשה השלוח בביצוע אותו מעשה או סוג מעשים ועל הדרך שבה הוא מבצע אותם".
סעיפים 12 ו-14 הנ"ל מייחסים את העוולות הן לאבירם ואחיעד בבחינת "משתף עצמו, מסייע, מייעץ, או מפתה למעשה או מחדל" והן לקמי וסמלת שאחיעד ואבירם פעלו בשליחותם על הדרך שבה ביצעו אותה. יש לקבוע לפיכך, כי קמי וסמלת היו שולחיהם של אבירם ואחיעד בהיותם שותפים לתכנון, ביצוע ומימון של הפריצה, למחשבי יאנג ודה וואי, לגזל סודות מסחריים ופגיעה בפרטיות של התובעים. לאחר שבחנתי היטב את חומר הראיות אני סבורה כי על פי הצדק והיושר יש לחלק את האחריות בין אבירם ואחיעד באופן שווה. אחיעד פעל בשליחות קמי וסמלת והן חבות ביחד אתו.
--- סוף עמוד 85 ---
240. התובעים טוענים כי כפועל יוצא מהפריצה למחשבים נגרמו להם נזקים כספיים ישירים. על פי תצהירי אונגר ויאנג והקבלות שצורפו אליהם, טלקאר שילמה למגלן טכנולוגיות הגנת מידע בע"מ סכום של 175,982 ₪ לצורך בדיקת מחשבי יאנג ודה וואי וניתוח אירוע הפריצה (סעיף 9 לתצהיר אונגר, ונספח 1 לתצהירו). דה וואי שילמה סכום של 10,890,000 וון קוריאני (שווה ערך ל-9,500 דולר ארה"ב בקירוב) למומחה בתחום המחשבים לצורך ניקוי, שיקום וארגון מחדש של מערכת המחשב של דה וואי (נספח 9 לתצהיר יאנג). בנוסף טוען יאנג כי במהלך ארגון מחשבי המשרד מחדש נגרם לדה וואי נזק בגין אובדן כ-120 שעות עבודה שהן שווה ערך ל-$10,000 (סעיף 12 לתצהירו).