על שאלות אלה ואחרות אדון בראי ההליך והפסיקה.
אקדים ואומר, שלאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפניי, שמעתי את העדויות ואת טענות הצדדים, סבורה אני כי יש להורות על קבלת המרצת הפתיחה, כפי שיפורט בהמשך, ולקבוע כי בענייננו זכאי המבקש לבקש את ביטול ההסכם, ולהלן נימוקיי;
55. אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם שכירות ביום 20.06.2019.
תקופת השכירות הינה מיום 24.06.2019 ועד ליום 23.06.2021.
השוכר הודיע ביום 17.05.2020, על ביטול ההסכם, ובאותו היום עזב את הדירה. עם זאת, המבקש שילם את דמי השכירות עד ליום 24.05.2020.
56. המבקש שם יהבו בטענה כי בדירה ישנו "פגם" המאפשר לו לבטל את הסכם השכירות, הואיל ובדירה קיימת בעיית קרינה, הנובעת מ"פילר" חשמלי הצמוד מבחוץ, לקיר של סלון הדירה, ונובעת גם מקווי חשמל בתוך הדירה.
57. מנגד, טוענים המשיבים כי אין "פגם" בדירה. המבקש ביטל את הסכם השכירות בהודעת מייל מיום 21.04.2020, ועשה זאת בניגוד לדין. שהרי לשיטתם, על המבקש היה להודיע על "פגם" בדירה, ובהתאם להסכם היה עליו למצוא שוכר חלופי, תוך 90 ימים, אך הוא בחר לעשות דין עצמי, מטעמים השמורים עמו.
58. על מנת לבחון את טענות הצדדים ראיתי לנכון לבחון את הוראות חוק השכירות.
התיקון לחוק השכירות והשאילה משנת 2017 (ס"ח 2649, עמ' 1028 מיום 19.7.2017, המכונה "חוק שכירות הוגנת") הרחיב את החובות לתיקון פגמים וליקויים במושכר, בתכולתו וברכושו. בעוד נוסחו הקודם של החוק קבע חובת תיקון כשהדרוש תיקון (הפגם) "שלל או הגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר", הרי שבעקבות התיקון לחוק, הורחבה חובת התיקון וחלה כאשר הדרוש תיקון "גורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל במושכר או לשימוש בו על פי המוסכם בינו ובין השוכר". לשון אחרת, חובת התיקון חלה על המשכיר בכל מקום בה קיימת הפרעה ממשית ולא הגבלה או שלילה של שימוש.
59. לפי סעיף 6 לתוספת הראשונה של החוק נקבע שדירה אינה ראויה למגורים, אם בין היתר:
"יש בה סיכון בלתי-סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו".
60. בענייננו, יש לבחון האם מדובר במקרה בו קיים סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו?
61. המשיבים מסתמכים על חוות דעת מטעמם; עולה כי עוד ביום 06.11.2014 ניתנה למשיבים חוות דעת מאת מר זאביחי, מהמכון לבדיקות קרינה סביבתיות (נספח ה' לתשובה), ממנה עולה כי הערכים שנמדדו, אינם חורגים מהערך המרבי הרגעי המותר לחשיפת בני אדם, כפי שפורסם על ידי המשרד להגנת הסביבה לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי.