(5) עינינו הרואות, כי המשפט בגלגוליו ולדורותיו, תר אחר איזון שבו יינתן משקל לחשיפת האמת – ואודה כי לדידי, חרף קולות הזמן, עדיין לכך המשקל הרב ביותר – ועם זאת ליעילות, קרי, שמשפט לא יימשך בהליכים מקדמיים ויימתח לאין קץ.
(6) בסופו של יום, אמות המידה לעניין השאלונים נקבעו בתקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המאשרת "שאלות שהן לעניין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה", קרי, יש צורך להציג את הרלבנטיות שבשאלות. זאת – בכפוף לסייגים נוספים, כגון חיסיון (תקנה 119, וראו פרשת מקורות נ' בר הנזכרת) או הוראות ספציפיות כגון אלה שבחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, דוגמת סעיף 23(ג) המסייג מתן צו לאי גילוי ראיות הכוללות סוד מסחרי, בהשתכנעות בית המשפט, "כי העניין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק"; אין די בצו המבטיח אי פרסום או בדינים מיוחדים להגשת ראיות (ראו סעיפים קטנים (א) ו-(ב) שם). ראו גם תקנה 1 לתקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין) תש"ס-1999, ופרשת ביטון. גדר נוספת שקבע הדין היא כי, השאלון נחוץ "כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות" (תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי), ולדידי יש משקל ונופך מיוחד לרעיון של "דיון הוגן". השכל הישר ומידת ההגינות כלפי כולי עלמא הם יועצים טובים לבית המשפט בהפעלת שיקול הדעת, גם בבואו לבדוק אם השאלות נוגעות לעניינים הקשורים במחלוקת, קרי, הן רלבנטיות, וראו גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 9, 2007), 184¬185 והאסמכתאות דשם, וכן קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (מה' 15, 2007), 765, וכדברי המחבר קשת, "הרשות להציג שאלות אינה מוגבלת לעובדות הישירות השנויות במחלוקת, אלא מתייחסת גם לכל עובדה אחרת שיש לה רלבנטיות לגבי העובדה הישירה" (שם, 767 והאסמכתאות), אך נדרשת מניעת הכבדה יתרה על הנשאל (שם, 769-768) ואין מותר "דיג" (773-769). מגוון השיקולים נפרש איפוא לפני בית המשפט הדיוני בחקיקה, בפסיקה ובדברי מחברים – ולפניו אתגר ההכרעה.
(7) בעייננו נוכח כל אלה בשאלות שאליהן נדרש בית המשפט המחוזי בקבלו את הערעור, נראה כי שאלה 1ב' מתייחסת לסוגי ספקים, והרי זה כאמור כל כולו נושא שאלה שבמחלוקת – שכן טרם הוכרע מה פירוש הדיבור "מאותו הסוג" בחוזה שבין הצדדים האוסר אי אפליה, אם תחנות לנכי צה"ל בלבד או כלל הספקים לציבור (פרשנות סעיף 11(ב) ל"חוזה למינוי ספק"). שאלה זו רלבנטית ועל פניה גם אינה מכבידה יתר על המידה. אף בשאלה 2 – מחירי דלקים בתחנות שונות – קיימת הרלבנטיות תוך הימנעות ממסירת פרטים מזהים, ואין צורך להכביר מלים; לא אומר כאן כי אין בהכנת המענה הכבדה מסוימת על המבקשת, אולם בעניינים השנויים בבירור במחלוקת עסקינן; כך גם בשאלה 4 (עמלת סוכן) ובשאלות 7ב'-ז'. שאלתי עצמי שוב ושוב באשר להכבדה ובאשר להימשכות המשפט, אך סבורני בסופו של יום כי הכף נוטה בבירור לאשר הכריע בית המשפט המחוזי. המבקשת, כך נותנת הדעת, היא חברה מסודרת ובעלת המשכיות ארכיונית, ועל כן תוכל להשיב במועד שלא ירחק (יש לקוות כי כבר עם החלטתו של בית המשפט המחוזי החלה להכין עצמה לתשובות, ונושא ההכבדה גם לא היה עיקר הבקשה). לא אביע כל דעה בשאלה אם לגבי נתונים מסוימים ייטען קונקרטית חוסר אפשרות לתתם, לפי הנטען בלשון ספיקא בסעיף 61 לבקשה, כגון שבוערו בעבר ואין מי שיכול להעיד עליהם, אך פשיטא כי הליך השאלונים צריך להסתיים ועל המשפט להתקיים בהקדם ככל הניתן.
(8) סוף דבר: על השאלונים להיענות ועל עגלת המשפט לנוע. המבקשת תשלם שכר טרחתה של באת כוח המשיבים בסך 8,000 ₪.
ניתנה היום, י"ט באב תשס"ח (20.8.08).
א' רובינשטיין