(3) אשר לשאלונים ולשאלות: נזכור, כי נושא השאלונים הוא אחד הפנים של מגמת השקיפות בהליכים השיפוטיים. אומר כאן, ואשוב לכך בסיפה, כי אם עסקינן בהליך שנפתח ב-2003 ובקיץ 2008 עודנו מדשדשים בשאלונים, אין לדבר בשביעות רצון על הנעשה. מכל מקום, שאלונים, כמותם כהליכי גילוי מסמכים שהם פן אחר של אותה מטבע, יסודם במגוון שיקולים, שהאתגר השיפוטי הוא ליתן להם את משקלם הראוי. ב-1999 ניתח ד"ר ש' לוין, כעניין תיאורטי וגם על סמך ניסיון שיפוטי רב, את הליכי הגילוי, ותיאר את גישת סדרי הדין הישראליים לכגון דא כמעין פשרה: "מגמתם שלא להפוך את הליכי ההכנה והגילוי למעין חזרה כללית לקראת המשפט, ומנגד – לתת הזדמנות לבעל דין לגלות את עיקרי הראיות שבידי יריבו ולפעמים גם מידע נוסף", ולעניין זה ניתן לבית המשפט שיקול דעת, תוך שהמגמה היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד כדי שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו" (ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט-1999), סעיף 161 בעמ' 150). המחבר המלומד מציין, כי זה מול זה עומדים, למשל, גישת "הקלפים הגלויים" המקרבים עשיית צדק – ומנגד החשש פן ייהנה בעל דין ממידע סודי שיפגע בצד האחר שלא כראוי (שם, סעיף 162 בעמ' 151). ישנן גם שאלות חוקתיות ואחרות שלא נרחיב בהן.
(4) אכן, באופן כללי, כפי שמציין המלומד ד"ר ד' שוורץ, ננקטת בנושאים אלה "הגישה המרחיבה באשר לחובות הגילוי, המשתלבת במגמות הכלליות בתחום סדרי הדין האזרחי. אלה מתבטאות בכרסום ביסודות הקלאסיים של השיטה האדוורסרית ואימוץ יסודות בעלי אופי אינקויזיטורי" (שוורץ, סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז-2007), 323; ראו גם רע"א 2498/07 מקורות נ' בר [פורסם בנבו]; רע"א 5806/06 עזבון נמירובסקי נ' שימקו [פורסם בנבו] (המשנה לנשיאה ריבלין); רע"א 7731/04 מדינת ישראל נ' עזבון הלפרין [פורסם בנבו] (השופט גרוניס)). שוורץ מוסיף (שם, עמ' 42), כי מתחזקת עמדה "ולפיה שיטת סדר הדין צריכה להיבחן על פי אמת מידה שונה מזו הרואה בה מכשיר לגילוי מיטבי של האמת המשפטית. תחתיה עולה אמת מידה שונה, הרואה בשיטה הדיונית מכשיר ניהולי (הדגשה במקור – א"ר). מעתה ההתמקדות מוסטת אל מבחנים שהמכנה המשותף להם הוא חיפוש מענה לשאלה עד כמה השיטה הדיונית הנבחרת היא המסלול הניהולי היעיל ביותר לבירור הסכסוך המשפטי"; בסופו של יום המגמה היא "ראיית יעילות והשגת צדק כמקשה אחת" (עמ' 43). זאת – כדי שיתקיימו דברי המשורר ביאליק, "ואם יש צדק יופע מיד", אך אם לא כן, "ימוגר נא כסאו לעד" (מתוך "על השחיטה", תרס"ג), אותם ציטט השופט ברנזון בע"א 520/71 גולדברג נ' בלגה, פ"ד כו(1) 456, 462. אוסיף כי את דבריו חתם השופט ברנזון שם, בהאי לישנא: "הצדק, כמו הגשם, הוא לברכה ולא לקללה, כשהוא בא בעתו וניתן במשורה נכונה". ועוד מתורת ראשונים ראו ע"א 41/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג' 113, שם התוה השופט (כתארו אז) אגרנט את "תורת השאלונים" ואת האיזונים שבין רלבנטיות השאלות לאי הכבדה יתרה על הנשאלים.