ההאשמה המפורשת מופיעה בסע' 179 לכתב התביעה כדלקמן:
"לאור הדברים שנאמרו בין התובעת 1 לנתבע 3, טוענים התובעים כי הניירות שמצא הנתבע 3 הם ההסכם המקורי אך המסמך המקושקש והמתוקן בכתב יד לא מצא חן בעיני הנתבע 3, ועל כן הוציא הנתבע 3 הסכם שהיה קיים במשרדי הנתבעים, כפי קיבל (צריך להיות: "שקיבל". י. פ.) גיל רוטש (צריך להיות: "רוטשס". י.פ.) צירף אליו את הדף האחרון החתום ע"י התובעת 1 וזה ההסכם
--- סוף עמוד 15 ---
שנמסר לתובעים בשנת 2016, התובעים יטענו על זיוף מצד הנתבעים ע"י הנתבע 3" (ההדגשה במקור. י. פ.).
לטענת התובעים בסע' 180 לכתב התביעה, ההסכם שצורף כנספח 1 לכתב התביעה הוא למעשה בדיוק אותו הסכם שנכרת בשעתו עם המפעיל הקודם, רוטשס, וזאת, בעוד שסמדר ביקשה תיקונים רבים בכתב יד, כמפורט בסע' 183-196 לכתב התביעה. בין היתר, מציינים התובעים כי סמדר ביקשה השמטת התייחסות לערבות בנקאית, לתלבושת אחידה, לבקרת מקררים, למוניטין ועוד.
עוד טוענים התובעים, בסע' 198 לכתב התביעה, כי ההסכם המקורי שעליו חתמה סמדר, מעולם לא הומצא לידיה. בסע' 199-200 קובעים התובעים כי ענייננו בזיוף מסמך, המהווה עבירה פלילית. לדבריהם (בסע' 199) – "התובעים לא יגישו בשלב זה כתב אישום פלילי". יוער כי לא ברורה הפררוגטיבה של התובעים להגיש כתב אישום פלילי ודומה כי כוונתם היתה להגשת קובלנה פרטית או הגשת תלונה במשטרה.
לטענת התובעים, בסע' 235 לכתב התביעה, להסכם אין כל נפקות, באשר מדובר בהסכם מזוייף. לטענתם, בהסכם המקורי, נמחק הסע' שעניינו במוניטין. בסע' 236 לכתב התביעה כבר נאמר במפורש כי הנתבעים (כולל הנתבע 3, בחלוף שנים) הסכימו עם התובעים כי – "אם וכאשר יעבירו את בית הקפה לזכיין אחר מגיע להם תשלום על הציוד ועל מוניטין שצברו וגרם לקהל הלקוחות רק להתרחב ולגדול".
יוטעם כי קביעות מפורשות אלו בדבר זיוף ההסכם כבר נאמרות אך ורק בחצי פה בלבד במסגרת תצהיר עדותה הראשית של סמדר. סוגיית ההסכם ושינויו איננה מוזכרת כלל בתצהירו של יחיאל. זאת, כאשר לטענת התובעים בכתב התביעה, עניין לנו במעשה זיוף לכל דבר ועניין. נציג את ההתייחסות לסוגיה במסגרת התצהירים:
בסע' 6 לתצהיר עדותה הראשית של סמדר (מיום 25.10.18) היא מבהירה כי ביום 15.11.09 צביקה הזמין אותה למשרדו והציג לפניה את נסיבות עזיבתו של המפעיל הקודם של הקפיטריה, רוטשס, את הקפיטריה, והציע לה לקחת את הקפיטריה לידיה ולהפעילה. לדברי סמדר, 3 ימים מאוחר יותר (ביום 18.11.09) הציג לפניה צביקה את ההסכם שנכרת בשעתו עם מר רוטשס והציע לה לחתום על הסכם דומה. לדברי סמדר, היא הבהירה באותו מעמד כי איננה יכולה לחתום על רוב סעיפי ההסכם, בשל העובדה שאיננה עומדת בהם. למשל: היא איננה יכולה להמציא ערבות בנקאית ואיננה יכולה להצהיר על ניסיון ניהול בתי קפה וכיו"ב. לדבריה, תיקנו סעיף סעיף בכתב ידו של צביקה והיא חתמה בראשי תיבות על גבי כל עמוד בהסכם וכן חתמה חתימה מלאה בסופו של ההסכם. כך גם נטען ע"י התובעים בסע' 171 לכתב התביעה.
לטענת סמדר, בסע' 7 לתצהיר הנ"ל, הסכם זה מעולם לא נמסר לה, ולדבריה, צביקה הבטיח לה שהסכם זה יתוייק בקלסר השחור במחיצה שעניינה "קפה סמדר". כמו כן,
--- סוף עמוד 16 ---