ת. איפה זה פיזית?
ש. דיברתם משהו על חוזה של הקפה?
ת. כן, דיברנו על החוזה. אמר לי שיש חוזה בין מכון דוידסון לקפה סמדר שמצוי במחשב, לא ראיתי אותו פיזית. שמורה במחשב סריקה שלו. בשלב של החפיפה לא ראיתי אותו פיזית.
ש. בשלב מאוחר יותר?
ת. כן ראיתי אותו פיזית.
ש. מתי?
ת. אני לא זוכר מתי בדיוק.
ש. להזכיר לך?
ת. בשמחה.
ש. בסעיף 7 לתצהירך אתה אומר שבחודש מרץ פנתה אליך, שנה מהיום ששמעת על החוזה בזמן השיחות עם צביקה...
ת. 5 חודשים אחרי.
ש. סליחה, 6 חודשים. שמעת שהיה חוזה, האם עשית עם זה משהו?
ת. מה השאלה?
ש. אני שואלת אם בחודש מרץ 2016 כששמעת על החוזה מסמדר ולא מצביקה, האם עשית משהו עם החוזה?
ת. החוזה קראתי אותו, זו לא היתה הפעם הראשונה, למיטב זכרוני העברתי אותו לתובעת במייל. לא ראיתי אותו פיזית, הוא שמור במחשב.
ש. קראת אותו במרץ 2016.
ת. כן ואף ייתכן שלפני זה. לא זוכר את היום המדויק שקראתי.
ש. האם כשקראת אותו לא ראית שהחוזה הסתיים ואינו תקף?
--- סוף עמוד 22 ---
ת. ראיתי שהוא הסתיים ולכן ביקשתי לחדש אותו.
ש. לאיזה תאריכים הוא היה?
ת. החוזה היה מ- 2009, למיטב זכרוני היה לשנתיים, והתחדש בצורה של הסכם בעל פה. לא חידשו אותו בחתימה.
ש. אין חוזה חדש. ככה עובד המכון בלי חוזים חדשים?"
ת מכון דוידסון משתדל לעבוד מסודר, יכול להיות שלפעמים החוזים לא מתחדשים, בכל אופן לא מדובר בתקופתי .
ש. ראית את ההסכם בתקופתך, ראית שהוא מסתיים ב- 2011 כשאתה רואה אותו ב- 2016, זה לא נראה לך שזה חוזה שלא התחדש וצריך לעשות עם זה משהו?
ת. כן, ולכן באתי לבקש מסמדר לחדש אותו אבל היא פנתה אלי וביקשה לצאת מהמקום ולסיים את ההתקשרות. ולכן הדבר התייתר בשלב זה.
ש. אמרה לך למה רצתה לצאת מהמקום?
ת. בתחילת אפריל באה ואמרה לי שמבקשת לצאת מהמקום, אמרה שעייפה מהניהול, שזה הספיק לה, עייפותה מניהול הקפיטריה וירידה ברווחיות. לא אמרה לי שום דבר לגבי הבניה של מרכז שוורץ".
כללם של דברים, שבחקירתו הנגדית מחזק אמנון את גרסתו של צביקה בתצהירו, ולפיה ההסכם המקורי נשמר על ידו של צביקה במשרד. הסכם זה אותר בבוא העת ע"י אמנון, כאשר זה נכנס לתפקידו במקומו של צביקה. בתחילה איתר אמנון את ההסכם במחשב ובהמשך איתר את העותק המודפס והחתום (הרד קופי).
כן מבהיר אמנון כי למעשה סמדר היא שיזמה את הפנייה אליו לסיים את הסכם ההפעלה של קפה סמדר כבר בחודשים מרץ-אפריל 2016. כלומר: בניגוד לגישתם של התובעים בכתב תביעתם, הרי שסמדר עצמה יזמה את הפסקת ההתקשרות עם מכון דווידסון, ללא שום קשר לעבודות הבניה וללא שהנתבעים פנו אל התובעים בעניין "בהתראה טלפונית קצרה ומבזה", כאמור בסע' 110 לכתב התביעה. בהמשך הילוכנו נראה כי גם התובעים בעדויותיהם, כל אחד בנפרד, מעידים כי אכן סמדר פנתה לסיים את ההתקשרות עם מכון דווידסון במועדים אלו.