--- סוף עמוד 23 ---
בהמשך חקירתו הנגדית מתבקש שוב אמנון ע"י ב"כ התובעים להבהיר מתי בדיוק איתר את ההסכם פיזית והוא מבהיר את הדברים שוב ושוב (מעמ' 59, ש' 34 ועד עמ' 60, ש' 21 לפר'):
"ש. איך אתה מסביר שגם במרץ, גם במאי 2015 וגם במרץ ואפריל 2016 עדיין לא נכנס שום חוזה וכולם חיכו למסמך שצביקה יביא מהבית? כוונתי לחוזה ההתקשרות בין סמדר יחיאל והמכון.
אתה ראית שאין חוזה במשרד.
ת. החוזה היה קיים תמיד במערכת המחשוב במכון דוידסון, רק מאוחר יותר בשעה שהחל הליך משפטי נמצא גם העותק של החוזה הפיזי.
ש. איפה?
ת. במשרד שלי.
ש. אבל לפי התצהיר שלך אתה אומר שצביקה הביא לך אותו כשהוא בא לבקר... סליחה, זה לא בתצהיר אלא בתצהיר תשובות לשאלון. בתשובות לשאלון אתה אומר זאת – מפנה לסעיף 33 שהוא התשובה לשאלון שהוגש לך בזמן גילוי המסמכים. תקריא מה כתוב בסעיף 33?
ת. הסכם התקשרות חתום וסרוק בעותק דיגיטלי נמצא בתיקיית "קפה סמדר".... של מכון דוידסון... החוזה הפיזי המקורי נמצא על ידי צביקה..." – מצטט את הסעיף.
ש. הוא העביר לך את ההעתק המקורי?
ת. לא. הוא היה במשרדי, ולאחר שהחל ההליך המשפטי, אחרי שקיבלנו פניה מב"כ של התובעים, הוא היה במשרדי ואז הוא מצא את המקור הפיזי.
ש. הוא מצא את המסמך המקורי בתוך המשרד?
ת. המשרד שהיה שלו והיום הוא שלי.
ש. צביקה מצא את המסמך במשרד. זה לקח שנתיים, מאז שדיברת איתו לראשונה על ההסכם במאי 2015 עד אוקטובר 2017 למצוא מסמך?
ת. בעבודה שלי יש דברים חשובים לא פחות מקפה סמדר, לא נדרשתי לחפש את החוזה עד שנדרשתי לחפש אותו, ואין כל בעיה בעותק שבמחשב מדובר בדיוק באותו מסמך.
ש. התובעים ביקשו ממך את ההסכם במרץ 2016.
--- סוף עמוד 24 ---
ת. העברתי להם אותו במייל סרוק. אני לא זוכר מתי בדיוק העברתי להם אותו, אבל כשהם ביקשו אני העברתי".
אמנון מבהיר שוב ושוב כי ההסכם היה מצוי בתיקיית קפה סמדר שבתוך המחשב שלו ובהמשך סייע לו צביקה לאתר את ההעתק הפיזי של ההסכם במשרד. הדברים הולמים את דבריו של צביקה, כפי שהם הולמים את גרסתו של אמנון עצמו במסגרת תצהיר המענה לשאלון מטעמו, כפי שהדברים עולים מהחקירה הנגדית של אמנון.
יודגש כי כפי שהדברים הובהרו ע"י כל הצדדים ודומה כי אין כל חולק על עניין זה, שתוקף ההסכם היה אך ורק לתקופה של שנתיים וממילא ההתנהלות בין הצדדים המשיכה בהתאם להסכמות בעל פה, שדומה כי אין חולק עליהן. משכך, לא ברורה הטענה בדבר זיוף ההסכם, כפי שלא ברור למי היה אינטרס לזייפו.