--- סוף עמוד 56 ---
"עכשיו שאת מזכירה לי אני חושבת שהלוגו הוא מובנה באופן כזה שהלוגו של מכון דוידסון כולל בצורה מובנית גם את הלוגו של מכון ויצמן" (עמ' 90, ש' 35-36 לפר').
כן מבהירה עו"ד גרי ביחס לשאלה האם עסקה בנושא של קפה סמדר:
"ת. לא. לא למיטב זכרוני. באופן עקרוני כל ההתקשרות מול קפה סמדר והפעילות של קפה סמדר זה נושא שהיה פנימי למכון דוידסון" (עמ' 91, ש' 21-22 לפר').
182. עוד מתייחסת עו"ד גרי לטענה כי נספח 5 לכתב התביעה 5 לכתב התביעה נשלח ע"י מכון ויצמן לקפה סמדר כדלקמן:
"ת. אני לא מכירה את המסמך. מזכרוני למעשה מכון דוידסון השתמש במערכת הטכנית מערכת תפנית שהיא מערכת אי.אר.פי למעשה מכון ויצמן הקים לפני משהו כמו 18 שנים עם חברת מקריץ (צריך להיות: "מטריקס". י.פ.) שהיא מרכזת בתוכה אם אתה רוצה לעשות הזמנה במכון ויצמן אתה חייב להיכנס למערכת רכש היא מסועפת שמחויבים תקציבים מסודרת שמסבירה את כל עולמות הרכש והספקים והכספים של מכןו ויצמן. מכון דוידסון כגוף שיש בקמפוס אפשרו לו להתחבר למערכת הזו ולמעשה הוא גם משך מתוך המערכת הזמנות ברכש. מחלקת הרכש של מכון ויצמן סיפקה שירותים למכון דוידסון ויתכן שגם קפה סמדר מהעיון שאני מסתכלת עליו זה נראה לי משהו סטנדרטי ששלחו לספקים" (עמ' 91, ש' 25-31 לפר').
עוד מבהירה עו"ד גרי לגבי מסמך זה את הדברים הבאים:
"ת. לא רואה את ויצמן חתום פה . זה נראה לי כמו סטנדרט שנשלח" (עמ' 91, ש' 35 לפר').
183. כלומר: אין קשר בין ההתקשרויות של מכון דווידסון לבין מכון ויצמן. באשר למסמך בנספח 5 הרי שמדובר במסמך היוצא ע"י מכון ויצמן לכל הגופים הפועלים בתחומו. בהקשר זה יוער כי מעיון בנספח עולה כי עניינו בפנייה במסמך שאכן נראה כמסמך גנרי שהוצא לכלל היחידות הפעילות במכון, כאשר בראש המסמך נכתב שמו של "קפה סמדר" בכתב יד.
משמעות הדברים היא, אפוא, כי עניין לנו בהסכם בין מכון דווידסון בלבד (המהווה, כאמור, זרוע חינוכית של מכון ויצמן, ושמקבל את שירותי הייעוץ המשפטי שלו ממכון ויצמן) לבין סמדר. מכון ויצמן לא היה מעורב בהסכם ובחתימה עליו. הלוגו של מכון ויצמן מופיע לצד שמאלו של מכון דווידסון ולמעשה הלוגו של מכון דווידסון טומן בחובו את הלוגו של מכון ויצמן. אין במופע של הלוגו של מכון ויצמן על גבי ההסכם כדי להעיד על מעורבות מכון ויצמן בהסכם. ההסכם הוא בין מכון דווידסון בלבד לבין התובעת,