214. מומחה הנתבעים מבהיר שאם היה אירוע יוצא דופן באותה שנה הרי שיש לציינו ולא להתעלם ממנו. יתירה מכך, לטענתו, אם נתעלם מאותו אירוע יוצא דופן הרי שהקיטון יעמוד על טווחים של שני אחוזים ולא על 9%. ר' דבריו כדלקמן:
"ת. כאשר אנו בוחנים איזה שהוא גידול בהכנסות אנו צריכים לכל הפחות לאמוד את הנסיבות שהיו בבסיס הגידול הזה או הקיטון. אם יש אירוע מיוחד ולא משנה אם זה 38 אלף או 100 אלף, לכל הפחות אם עסקינן בתחזיות ובפוטנציאל של רווח, צריכים לכל הפחות ראשית לציין זאת בגוף חוות הדעת, כלומר לציין את המהות של האירוע כביכול החריג, ואז לנסות לטפל או לנטרל אותו או לקחת ממוצע כמו שהצעתי, אבל זה לא הגיוני לא משנה מה האחוזים
--- סוף עמוד 67 ---
ומה התוצאה על הגידול, הרי שצריכים לבחון כל דבר לגופו ולנתח. אם היה פה אירוע חריג ולא משנה באיזו סקאלה הרי שצריכים להתחשב בו ולכל הפחות כמו שציינתי לחשב ולהתחשב ודרך המלך פה זה לקחת ממוצע. והפלא ופלא, אם לא לוקחים ולא אומדים את האומדן של הגידול של ההכנסות על בסיס שנה אחת שחברתי פה ציינה, וכולם מסכימים שהיה פה אירוע חריג, ולוקחים לדוגמא שנתיים של טווח, הרי שהגידול הפלא ופלא יורד מ- 9 אחוזים לגידול שהוא 2 אחוז. זה כל מה שעמד בבסיס חוות דעתי בפרק הזה" (עמ' 70, ש' 27-36 לפר').
215. בחוות דעתו מתייחס מומחה הנתבעים אף לטענה בדבר הצורך לנרמל את העלות של מנהל לעסק, הגם שבפועל לא משולם למנהל כזה שכר. מומחה הנתבעים מקדיש לכך את סעיף 2.5.1 בחוות דעתו (החל מעמ' 16 לחוות הדעת), שעניינו "שכר נורמטיבי". במסגרת חקירתו הנגדית נשאל מומחה הנתבעים בעניין, וכך הוא משיב לשאלות ב"כ התובעים לפיה יש מקום לכאורה לקזז את שכר מנהלי העסק:
"ת. אני לא הבנתי, אנסה להשיב. כעקרון כאשר אנחנו עושים הערכת שווי של עסק למכירה, לצרכי מס הכנסה, לכל הספקטרום של הצרכים, אנחנו צריכים לכל הפחות לקחת את הרווח שנמצא, רווח והפסד של העוסק מורשה ולהתאימו לתזרים המזומנים אחרי שמפחיתים את השכר הראוי לניהול של העסק. הרי צריך להבין שעסק לא יכול להתנהל מעצמו. צריך מישהו שינהל אותו. והתשומות הניהוליות הללו עולות כסף וכפועל יוצא, אם אני בא ואני לא מהתחום ואני רוצה לקנות בית קפה, אני לא רוצה לעבוד בו, אני שואל מה יצא לי בסוף" (עמ' 72, ש' 12-17 לפר').
216. קודם לכן מתייחס מומחה הנתבעים לעצם הצורך לחשב שכר של מנהל, גם אם איננו משולם בפועל: