שמינית: המומחית עצמה מודה כי לא היתה מודעת עובר להגשת חוות דעתה לכך שהמוניטין לא ניתן למכירה וכי חלון ההזדמנויות המיועד למכירת הזכויות של התובעים בעסק היה מצומצם ל-60 ימים בלבד. המומחית הבהירה כי לו היתה מודעת לנותנים אלו הרי שהיתה מפחיתה את שווי המוניטין המוערך על ידה.
219. לסיכום, ייאמר כי נוכח כל הכשלים העולים בחוות דעתה של מומחית התובעים, הרי שאין מנוס מלשלול את ממצאיה ולקבל את חוות דעת מומחה הנתבעים. בשולי עניין זה
--- סוף עמוד 69 ---
יוער כי מומחה הנתבעים הציג ניסיון רב בעריכת דוחות מסוג זה שהוצגו לפניי, בעוד שעיקר עיסוקה של מומחית התובעים (הגם שהיא ניהלה מערכות כספים של חברות שונות) הוא בניהול משרד עורכי דין וייעוץ פיננסי. אמנם ברקורד של מומחית התובעים כהונה כסמנכ"לית במספר חברות לא מבוטל ואחריות לדוחות כספיים, אבל לא מצאתי בקורות החיים שלה ניסיון בהגשת דוחות וחוות דעת לביהמ"ש כפי שהציג מומחה הנתבעים. לא הייתי מייחס לכך חשיבות אלמלא ממצאי מומחית התובעים לגופם היו מקובלים.
220. עוד בשולי עניין זה יודגש ויוטעם, כאמור, כי בחינת הדוחות השונים נעשית למעלה מן הצורך, באשר לא מצאתי כי לנתבעים איזושהי אחריות לאובדן ההכנסות או המוניטין שנגרם לתובעים, כמפורט לעיל.
הוכחת מוניטין
221. התובעים טענו להכשלת מכירת המוניטין של עסקם ע"י הנתבעים. דא עקא שהם לא הוכיחו את המוניטין. ויודגש: אין די בהוכחה אמפירית חשבונאית של שווי המוניטין הנטען, סוגיה שכשלעצמה מצויה במחלוקת בין המומחים, כאשר ביכרתי את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים.
222. בפסיקה נקבע כי כאשר מדובר בשם עסק, על התובע להוכיח כי הציבור משייך את אותו השם לעסק שבבעלותו. אמנם נקבע כי ככל שמדובר במוצר ייחודי במישור העובדתי, הפונה לקהל לקוחות מצומצם, ניתן להסתפק בשימוש פחות נרחב וממושך כדי לגבש מוניטין (ע"א 5066/10 שלמה א. אנג'ל בע"מ נ' י. את א. ברמן בע"מ (פורסם בנבו, 30.5.13) להלן: "אנג'ל"); אולם גם אם נקבל הטענה שמדובר במוצר ייחודי (כאשר כשלעצמי מסופקני האם ניתן לקבוע כאמור) הפונה לקהל לקוחות מצומצם, הרי שגם בכך אין כדי להועיל לתובעים, שלא הציגו כאמור כל בדל ראיה בדבר המוניטין לו הם טוענים.
223. ויוטעם: גם לו היה מוכח כי מאן דהו העתיק או חיקה את השם המסחרי של קפה סמדר הרי שעצם החיקוי וההעתקה לבדם, כפי שנטען בענייננו, אינם מלמדים כי התובעים רכשו מוניטין בעסקם ואין זהו תנאי מספיק לצורך הוכחת רכישת מוניטין. על התובעים להוכיח כי נעשה שימוש כזה שלקוח פוטנציאלי מזהה את הסחורה או השירות כשלהם (ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ נ' Les Verreies de Saint Gobain, פ"ד מה(3), 224). ויודגש, אין כל מניעה כי מוניטין כאמור אכן התגבש, אולם במקרה שלפניי זה לא הוכח ולו במעט. משכך, אני קובע כי לא הוכח קיומו של מוניטין בעסקם של התובעים.