פסקי דין

תא (רח') 39777-09-17 סמדר זגורי נ' מכון דווידסון לחינוך מדעי במכון וויצמן - חלק 56

17 מרץ 2021
הדפסה

224. לא זו אף זו: מהתחקות אחר סיפור הדברים בפועל עולה כי אף לא אחד מהמציעים הפוטנציאליים או גורם אחר (ובכלל זה זאב קלמן, שהמשיך את פעילות ההסעדה

--- סוף עמוד 70 ---

במתחם שבו היה ממוקם קודם לכן קפה סמדר) השתמש בשם של קפה סמדר, וממילא ברי כי לא הוכחה טענת המוניטין גם לגופה. בהקשר זה כבר הובהר לעיל כי לסמדר לא היו כל זכויות במקום, באשר המקום עצמו, כמו גם הציוד בו, לא היה שייך לה וכל מעמדה במקום היה כשל בר רשות.

225. כל זאת, לבד מהקביעה האמורה לעיל ולפיה גם לו היה מוכח קיום מוניטין הרי שבמסגרת ההסכם בכתב בין הצדדים נקבע מפורשות כי לתובעת לא יהיו כל טענות, תביעות או דרישות בגין המוניטין של עסקה.

סוגיית המוניטין בראי המשפט העברי

226. עיקר הדיון בספרי הפוסקים האחרונים, כמו גם בפסיקה במשפט הישראלי, עוסק במחלוקות באשר לחיקוי שם, תיאור, סימן או תוית, באופן שהטובין יחשבו בטעות כטובין של אדם אחר. כשאדם משתמש בשמו שלו כתיאור של מוצר או עסק אין בכך משום גניבת עין.

227. באשר לשימוש במוניטין קובע הדיין הרב צבי יהודה בן יעקב, במאמרו "שם מסחרי ומוניטין", תחומין יח (תשנ"ח), מעמ' 221, כי שם, מוצלח ככל שיהיה אינו יצירה במובן המשפטי הלכתי של זכויות יוצרים ואינו דומה ליצירה ספרותית או מוזיקלית, אשר יש בהם משום חידוש שלא היה קודם בעולם, ושאין אדם יכול להגיע אליה אלא ע"י עמל וחוכמה. עם זאת, שולל הרב בן יעקב כל שימוש מטעה בשם, באופן שיוביל להטעיית ציבור הלקוחות, וזאת מדין "דינא דמלכותא דינא".

228. הרב בן יעקב מביא כראיה את פסיקתו של הרב יחזקאל לנדא, בספרו שו"ת נודע ביהודה (מהדורה תנינא, חושן משפט, סימנים כג-כד) בדבר מקרה של מדפיס שרצה לנצל סדר דפוס של תלמוד עם פירושי רש"י ותוספות שעשה עבור מחבר מסויים תוך השמטת פירושו של אותו מחבר. הנודע ביהודה טוען כי אין בכך משום זכויות יוצרים אלא שמדובר בהנאה מ"מלאכת חברו".

229. מכל מקום, לענייננו, נוכח דברינו ולפיהם לא הוכח מוניטין של בית העסק, כפי שאין מקום לקביעה כי הנתבעים גרמו איזשהו נזק לעסק בכך שלא אפשרו, כפי שנטען מכירת המוניטין, ובשים לב להוראות ההסכם שלעניין, ברי כי דינה של תביעת התובעים בעניין להידחות.

כפל פיצויים והיות התביעה מופרזת

--- סוף עמוד 71 ---

230. במהלך ניהול ההליך הגישו התובעים בקשה לפטור ממחצית אגרה שנייה בגין ההליך. הבקשה התבררה ע"י כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס, והיא נתנה החלטתה בעניין ביום 31.3.20.

עמוד הקודם1...5556
57...65עמוד הבא