--- סוף עמוד 114 ---
לחץ לחלוקת דיבידנד כאשר החלוקות שבמחלוקת נועדו בפועל לצורך שירות החוב של בעל השליטה, וההחלטות עצמן אף התקבלו על ידי מי שכיהנו כנושאי משרה בכמה חברות בפירמידה.
עוד טוענת התובעת כי בן דב, בכובעו כבעל השליטה בקבוצה, הפר את חובת ההגינות המוטלת עליו בכך שהורה על חלוקות הדיבידנדים השונות תוך העמדת טובתו האישית לפני טובת החברה.
מנגד, טוען בן דב כי טענות התובעת נגדו נטענו בעלמא ללא כל ביסוס וממילא לא הוכחו על ידה. עוד נטען כי הטענה לפיה לסאני היתה תלות בדיבידנדים מהחברה ומכאן קם לבן דב עניין אישי בחלוקות נזנחה בסיכומי התובעת. לגופם של דברים, נטען כי בן דב אינו בעל השליטה במישרין, לפיכך אין מקור חוקי לחייבו בהשבת סכומי הדיבידנד אשר שולמו לסאני, שאינה נתבעת בענייננו. כלומר, מדובר בניסיון לעשות "הרמת מסך" כפולה מבלי שהדבר נטען ומבלי שהוכח על ידי התובעת כי יש לכך הצדקה בנסיבות העניין. כמו כן, גורסים הנתבעים 1-8 כי דירקטוריון החברה היה דירקטוריון מקצועי ומיומן אשר קיבל את ההחלטות תוך הפעלת שיקול דעת עצמאית תוך התחשבות בטובת החברה בלבד.
291. בטרם אדרש לגופם של דברים, אתייחס לטענות התובעת למינוף החברה והאם היה בכך לעורר חשד כי החלוקות בוצעו ממניעים שאינם טובת החברה. בעניין ורדניקוב מחוזי, נדרשתי לפרקטיקה של רכישה ממונפת וציינתי כי התפישה המקובלת היא שמדובר בכלי מימוני "לגיטימי ואף רצוי, ובלבד שייעשה באחריות הראויה" [שם, בפס' 50]. בערעור באותו הליך, הביע בית המשפט העליון עמדה דומה ופירט את היתרונות והחששות שטמונים בכלי זה:
"רכישה ממונפת (Leveraged Buyout – LBO) היא טכניקה מימונית מוכרת ומקובלת, המאפשרת לנוטל ההלוואה לרכוש נכס מבלי שעומד לרשותו ההון העצמי הנדרש לשם כך. [...] פרקטיקה של רכישה ממונפת טומנת בחובה יתרונות משמעותיים לצד חששות בלתי מבוטלים. אחד החששות העיקריים מתמקד בהעדפת צרכיו של בעל השליטה על פני טובת החברה. כך, ניתן להניח כי הרוכש (בעל השליטה החדש) יידרש לאתר במהרה מקורות מימון לצורך פירעון חובו כלפי המממן. מקור מימון אפשרי ומתבקש הוא קופת המזומנים של החברה הנרכשת, וכך עשוי בעל השליטה לפעול במטרה להוציא ערך מהחברה באמצעות חלוקת דיבידנדים מוגברת, אף תוך שהוא פועל להגדלת קופת החברה באמצעות גיוסי חוב. במילים אחרות, השינוי המתואר במבנה ההון של החברה המעלה את רמת המינוף שלה (Leveraged Recapitalization), מעורר את החשש שמא צרכיו של בעל השליטה לעמוד בתנאי החזר ההלוואה ששימשה אותו לרכישת גרעין השליטה מלכתחילה, הם שיובילו אותו לקדם מדיניות חלוקת דיבידנדים מתאימה, תוך העמסת חוב נוסף על כתפי החברה. לאמיתו של דבר, פרקטיקה מעין זו מאפשרת לבעל השליטה החדש להחליף את חובו האישי