47. אשר להערכת השווי השנייה, טוענת התובעת כי EY העריכה ביתר את שווי פעילות סמסונג, בשווי גבוה יותר של 514 מיליוני ש"ח, מבלי שכללה כלל תרחיש במסגרתו ההתקשרות עם סמסונג תופסק. זאת, על אף שהתיקון השביעי להסכם שינה, לטענת התובעת, את תמונת היחסים בין החברה לסמסונג. כך, על אף שההסכם הוארך לכאורה לתקופה של שבע שנים נוספות, הרי שהוא בבחינת אות מתה, בעיקר נוכח אובדן הבלעדיות של החברה בשיווק מוצרי סמסונג במסגרתו, ויכולתה של סמסונג לשווק את מוצריה באופן מקביל.
48. נוסף על כך, התובעת טוענת כי מטרתה של הערכת השווי השנייה, הייתה למנוע הערת עסק חי בדוחותיה הכספיים של החברה, נוכח הצורך באשראי מבנק מזרחי ובשל ההשלכות האפשריות על מחזיקי החוב וכתוצאה מכך על שליטתו של בן דב בקבוצה.
בהקשר זה, הפנתה התובעת לפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון בחברה מיום 27.5.2014, שם נאמרו דברים חריפים על ידי שחר, בטרם התפטרותו מתפקידו, בכל הנוגע להתנהלות החברה מול סמסונג והאינטרס של בעל השליטה בכך. עוד הפנתה התובעת לדבריו של הנתבע 5 שציין כי ככל שמכתבי סמסונג לחברה היו נלקחים בחשבון לצורך הערכת השווי השנייה, הדבר היה משנה את השווי שניתן לפעילות סמסונג [ת/56].
49. התובעת מוסיפה וטוענת לרשלנות מצד EY שעה שהסכם ההפצה לא הועבר לעיונה של EY לצורך הכנת הערכת השווי ואף לא התבקש על ידה [ת/69] וזו לא הייתה מעורבת או מיודעת לגבי מערכת היחסים של החברה מול סמסונג למעט מה שהוצג לה בעל-פה על ידי ההנהלה לרבות לעניין בחינת סבירות פקיעת ההסכם ושקלול הסיכונים שנובעים מתנאי ההסכם כגון יעדי רכישה וכו'.
50. עוד צוין כי הערת עסק חי הופיעה בדוחותיה הכספיים של החברה עוד משנת 2012, ועד קריסתה בשנת 2014, למעט הדו"ח השנתי של החברה לשנת 2013 שם לא צוינה הערת עסק חי לאור הערכת השווי הראשונה, וקיומו של ערך NAV משמעותי – כפי שעולה בין היתר ממכתבם של רו"ח המבקרים של החברה, ברייטמן אלמגור זוהר, מיום 1.12.2016.
עוד נטען, כי על אף שבהתאם למכתב רו"ח המבקרים, הערת עסק חי הוחזרה בדו"ח הכספי לרבעון הראשון של שנת 2014 בגלל "שינויים משמעותיים" ובהם התפתחויות שליליות במערכת היחסים של החברה עם סמסונג, והודעת סמסונג על הקפאת האשראי שהוענק לחברה - הרי שכל אלו היו ידועים
--- סוף עמוד 17 ---
זה מכבר לחברה והיו צריכים להיות ידועים גם לEY-. כך, התיקון השביעי נעשה לפני הערכת השווי השנייה; הערות "עסק חי" בדוחות החברה עוד משנת 2012 היו ידועות; נרשמו קשיים בקבלת אשראי מבנק המזרחי עוד לפני כן; בשנים 2014-2013 לחברה היה גירעון בהון החוזר; וכאמור, היו לחברה בעיות בעמידה ביעדי הרכישה שהוגדרו בהסכם עם סמסונג, והייבוא הפרללי הזיק גם הוא לחברה, ובפרט כאשר סמסונג לא אכפה זכויות יוצרים מצדה. עוד הודגש על ידי התובעת, כי במהלך שנת 2013 דירוג האשראי של החברה ירד שלוש פעמים והתחייבויות החברה באותה התקופה נאמדו בהיקף של 1.3 מיליארד דולר.