371. לצד זאת, טוענת EY להתקיימותן של מספר עילות סף משפטיות – לרבות היעדר עילה והיעדר יריבות, שכן בהתאם להלכה הערכות שווי המבטאות שווי גבוה יותר מהשווי במציאות אינן מסיבות נזק לחברה; כי הסך המקסימאלי שיכולה התובעת לתבוע מ-EY הוא בגובה שכר הטרחה ששולם לה – 170 אלף ש"ח, בהתאם להסכם יסודי בין הצדדים; כי לא ניתן להמחות זכויות תביעה בנזיקין, ולכן המחאת זכויות התביעה של הנושים לחברה לא הייתה ניתנת להמחאה מלכתחילה; כי הנזק
--- סוף עמוד 150 ---
שנטען בחוות הדעת הכלכלית חורג מהנזק הנטען בדו"ח החקירה באופן שמהווה הרחבת חזית אסורה.
האם EY התרשלה בביצוע הערכות השווי עבור החברה?
372. בראשית הדברים, מצאתי להתייחס לטענות התובעת בדבר הצורך בהכרעה לגבי סטנדרט ההתנהגות המקצועי של מעריכי שווי. בגדרי ההליך דנן מבקשת התובעת כי בית המשפט יקבע "אחת ולתמיד את נורמות ההתנהגות הנדרשות ממעריכי שווי בישראל, ויחייב אותם לשאת באחריות בגין הערכות שווי רשלניות ושגויות". כפי שציינה התובעת פעמים רבות דוחותיה הכספיים של חברה נשענים על הערכת השווי, כאשר בניגוד לרו"ח המבקר – עליו מוטלת אחריות וחובות בדין, מעריך השווי אינו מחויב לסטנדרט מקצועי מוגדר ואינו כפוף לדין.
373. אין מחלוקת בענייננו, כי הדין הקיים לא מטיל חובות על מעריכי שווי ולא מסדיר את פעילותם וממילא לא את חובותיהם כלפי נמעני הערכות השווי והמשקיעים [זאת למעט הטלת חובות גילוי מסוימות על החברה ועל מעריך השווי שנתן לחברה הערכת שווי מהותית מאוד– ראו ס' 8ב לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970]. כפי שנטען על ידי הצדדים, לא קיימת אסדרה בדין אשר מתכללת את כלל היבטי הפעילות של עבודות מומחים ומעריכי שווי.
אתחיל ואומר כי איני פוסל את העמדה שהובאה על ידי התובעת בכל הנוגע לקשיים הנובעים מהעדר אסדרה של התחום ובפרט נוכח העובדה שהערכות השווי מפורסמות לציבור בצמוד לדוחותיהם של חברות ציבוריות, עמדה זו אינה זרה בשיח האקדמי ובפרקטיקה בנוגע להערכות שווי. כך למשל, בסיכומיה הביאה התובעת מדבריו של יו"ר הרשות לניירות ערך לשעבר, מר שמואל האוזר, בכנס שנערך בדצמבר 2013 בנדון:
"בעולם אין רגולציה ייחודית לפיקוח על מעריכי שווי. יחד עם זאת, יש מקום לביקורות במקום שיש חשש אמיתי לאי סבירותן של הערכות השווי וראוי להסדיר את האחריות של רו"ח באמצעות הקמת ה-PCAOBA (גוף פיקוח) שיפקח על רו"ח, ויפה שעה אחת קודם. פתרונות אפשריים נוספים להעלאת רמת הערכות השווי: הבאת שומרי הסף ובראשם רואי החשבון המבקרים לרמת הביקורת הראויה באשר להערכות שווי; 'משמעת שוק' ו-'אכיפת שוק' לרבות אחריות אזרחית של מעריכי השווי כלפי משקיעים".