366. בהמשך לכל האמור ביקשה התובעת לקבוע כי מתקיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית בין מעריכי השווי ככלל ו-EY בפרט, לבין צדדים שלישיים.
בהקשר זה ביקשה התובעת לצאת כנגד הסכם העבודה שנחתם בין החברה לבין EY [נספח 7 לכתב התביעה], במסגרתו הוכנסו סעיפים שונים אשר מפחיתים בצורה מהותית את היקף אחריותה של EY להשלכותיהן של הערכות השווי (סעיפי אי-הסתמכות של צדדים שלישיים, התבססות על מצגי
--- סוף עמוד 149 ---
הנהלה בלבד, הגבלת אחריות ושיפוי), באופן שיוצר בעיית נציג חריפה תוך ריקון מתוכן של עצמאותה ואי-תלותה של EY בחברה.
367. לטענת EY, הסתמכות על נתונים ותחזיות המתקבלים מהנהלת החברה היא פרקטיקה מקובלת, הן על-פי דין והן בעולם המעשה. יתר על כן, מדגישה EY כי לא הסתמכה באופן עיוור על מצגי ההנהלה, אלא סקרה את הנתונים שנמסרו לה מנציגי החברה ובחנה את סבירותם, תוך שהיא מסתמכת כדין על כך שהנהלת החברה לא החסירה ממנה נתונים או הציגה בפניה מצגי שווא; וכן ביקשה נתונים נוספים בהם ראתה צורך; והתייחסה למידע גלוי רב שנותח במסגרת הערכת השווי לרבות בקשר עם השפעתו על שווי פעילות סמסונג.
לשיטת EY היא פעלה במסגרת הערכת השווי בסטנדרט גבוה מהמקובל, ולא זו בלבד שהתחשבה לצורך הכנת הערכות השווי בכל הסיכונים שהתובעת טענה כי לא נלקחו בחשבון, אלא שהיא אף הניחה את התרחישים החמורים ביותר – לרבות סיכון של פירוק.
368. עוד מציינת EY כי התובעת לא הצביעה על נזק קונקרטי שנגרם ממעשיה לכאורה והעלתה לכל היותר ספקולציות היפותטיות אשר לנזק שנגרם – כמו האפשרות כי נושי החברה לא היו מסכימים להסדר החוב שהוצע, לולא הרשלנות הנטענת; או כי הערכת השווי פגעה ביכולת ההתנהלות הכלכלית של החברה; או גרמה לעלויות שניתן היה לחסוך. כמו כן, לא הוכחה הסתמכות בפועל של אף גורם קונקרטי על תוכנן של הערכות השווי, וזאת בפרט לאור העובדה שכפי שהתובעת ציינה בעצמה, דוחות החברה עצמם כללו במשך שנים הערת עסק חי, ופירוט ביחס לסיכונים שבפניהם ניצבת החברה.
369. כמו כן, נטען כי גם עד התביעה שהובא מטעם התובעת לתמיכה בטענות העובדתיות של הנושים, הודה בחקירתו כי אין לו כל ידיעה אישית ביחס לרשלנות הנטענת של EY. כך, גם אינו יודע מה הנזק שנגרם לחברה ולא היה מעורב בחישובו, או מה שווי הפעילות הנכון של פעילות סמסונג נכון למועד מתן הערכות השווי.
370. אשר לטענות התובעת כנגד סעיפי השיפוי והגבלת האחריות בהתקשרות בין החברה ל-EY – מדגישה EY כי מדובר בסעיפים נפוצים בהתקשרויות בין מעריכי שווי לבין מזמיני עבודה, ההכרחיים לקיומו של מוסד הערכות השווי.