374. קיימת אי בהירות מסוימת לגבי סטנדרט ההתנהגות המצופה ממעריכי שווי בנסיבות בהן עסקינן, בהעדרם של הוראות חוק, תקנות רלוונטית כמו גם הוראות או נהלים מקצועיים מחייבים. חרף האמור, בניגוד לגישת התובעת אינני סבור כי פסיקתו של בית המשפט היא האכסניה המתאימה לקבוע ולנסות להסדיר מהו הסטנדרט המקצועי הראוי והמצופה ממעריך שווי. זוהי מלאכתו של
--- סוף עמוד 152 ---
הרגולטור להתקין תקנות שיאפשרו וודאות וביטחון, תוך קביעת נוסחאות כלליות לפיהן יפעל השוק. קביעת הכללים לפיהם יפעלו וינהגו מעריכי שווי מקצועיים היא סוגיה שבית המשפט אמנם נדרש לה לעיתים ומתחבט בה, אך הוא אינו בא להכריע בה, קביעת הכללים היא משימתו של הרגולטור.
במצב המשפטי הנוהג, אין זה תפקידו של בית המשפט לקבוע את הסטנדרטים לפיהם ינהגו מעתה והלאה מעריכי שווי, תפקידו וסמכותו של בית המשפט לפרש את החוק פרי ידיו של המחוקק. בענייננו, סמכותו ותפקידו של בית המשפט היא לבחון את התנהלותה של EY ביחס לסטנדרט הנהוג בתחום הערכות השווי – וביחס אליו ימדדו הערכות השווי מושא התביעה דנן.
בבחינת התרשלות, בית המשפט ייבחן האם המזיק הנטען התרשל ביחס לסטנדרט ההתנהגות האובייקטיבי (בזמן אמת), עליו ניתן להסיק מהדין הקיים ומהתנהלות הנהוגה בתחום באותן הנסיבות [ע"א 610/94 בוכבינדר נגד כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פס' 28 (11.5.2003); (להלן: "עניין בוכבינדר")].
375. הטענה המרכזית מפי התובעת והמומחה מטעמה, כפי שעולה מסיכומי התובעת ומחוות הדעת שהוגשו מטעמה [ראו למשל חו"ד עובדיה משלימה, פס' 44-39], היא כי EY הסתמכה בצורה עיוורת על מצגים ותחזיות שנמסרו לה על ידי הנהלת החברה מבלי לבחון ולאתגר הנחות ותחזיות אלו, מבלי להידרש למסמכים מהותיים ופנימיים של החברה, ומבלי לבקש מסמכים אלו (לרבות התכתובות של החברה עם סמסונג).
לא מצאתי כי התובעת בענייננו הוכיחה כי התנהלותה של מעריכת השווי בכל הנוגע למידת הסתמכות שלה על מידע שניתן לה על ידי ההנהלה הייתה בלתי סבירה – וזאת ביחס לסטנדרט הנהוג כיום בתחום הערכות השווי. אדרבא, התובעת והמומחה מטעמה הפנו לסטנדרט הנהוג היום לטענתם במסגרת הערכות שווי, שלטענתם התנהלותה של EY תואמת את ההתנהלות הרווחת בתחום, ולגביו נטען כי יש לשנותו תוך קביעת סטנדרט מחמיר יותר.
כך למשל ציין המומחה עובדיה בחוות הדעת המשלימה כי "קיים בהגדרה כשל גדול ביחסים בין רואי החשבון, החברה ומעריך השווי. הכשל מתבטא אגב, באבסורד לפיו סטטיסטית אין כמעט הערכות שווי שפוגעות באינטרס של החברה ומציגות שווי נמוך משמעותית מהרשום בדוחות. לרוב הערכות השווי תומכות בגישת ההנהלה" [חו"ד עובדיה משלימה, פס' 44].