--- סוף עמוד 165 ---
simply could have refused to act, whereas the claimants could have done none of that. Seventhly, the claimants were not involved and were known by the defendant, as far as one can see, not to have been involved, in agreeing the terms of the defendant's appointment. Eighthly, there is no suggestion, subject to one point to which I will mention, that the terms to which I have referred excluded liability for negligence to third parties, and indeed, the terms expressly contemplated the existence of a tortious duty, albeit not to anyone other than the company. Ninthly, if the valuation was negligent by law, then no-one other than the claimants could sue."
כפי שניתן לראות, בית המשפט הדגיש כי בנסיבות המקרה הטלת חובת הזהירות לא תחשוף את PWC לחוב בחובת זהירות כלפי כמות בלתי מוגבלת של אנשים, וכן ניתנה התייחסות לעובדה כי תנאי שירותיה של PWC לא שללו במפורש אחריות כלפי צדדים שלישיים.
בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון של מדינת דלאוור (Delaware) ארצות-הברית בשנת 2015, אישר בית המשפט העליון את הקביעה של ה-Court of Chancery שהטילה חבות בנזק על סך של כ-75.8 מיליון דולר על RBC (Royal Bank of Canada) למשקיעי חברת Rural/Metro, על רקע ייעוץ שסיפק הבנק לחברה במסגרת עסקת מיזוג בה מסר מידע מוטעה לדירקטוריון החברה ולא גילה את אינטרס שהיה לו עצמו בעסקה. בית המשפט העליון אישר את הקביעה כי במעשיו אלו תרם הבנק להפרת חובת הזהירות של חברי הדירקטוריון של Rural/Metro למשקיעים [RBC Capital Markets, LLC v. Jervis, 129, A.3d 186 (Del. 2015)]. עם זאת, הודגש שם כי אין לקרוא פסיקה זו בהרחבה, וכי לא בכל מקרה שבו יועץ פיננסי לא יצליח למנוע את הפרת חובות הזהירות של הדירקטוריון תוטל עליו חבות נזיקית, וכי לשם כך יש להוכיח כוונה ומודעות מצד היועץ הפיננסי לכך שהוא מסייע להפרת חובת הזהירות של הדירקטוריון [שם, בעמ' 81-80]. לעניין התנאים להטלת חבות על רואה חשבון מבקר כלפי צדדים שלישיים שנסמכים על הדוחות וההבחנה בין האחריות כלפי מי שקיימת מולו הסכמה חוזית ראו גם Bily v. Arthur Young & Co., 3 Cal. 4th 370 (1992), כן ראו Carello v. Pricewaterhousecoopers, C.A. No. 01C-10-219 RRC (Del. Super. Ct. Jul. 3, 2002).