ב. העתירה לבג"ץ ומאבקה של פרטנר ברפורמה בשוק הסלולר
178. ביום 14.11.2010 הגישה פרטנר עתירה לבג"ץ כנגד החלטת משרד התקשורת מחודש ספטמבר 2010 להפחית את התעריף המשולם לפרטנר, וליתר חברות הסלולר, בגין שירות קישור הגומלין המסופק על ידה למפעילי תקשורת אחרים (להלן: "העתירה לבג"ץ"). יצוין כי עוד קודם לעתירה, פעלה פרטנר מול הרגולטור, משרד התקשורת, במטרה למנוע את מידת ההפחתה שתוכננה בתעריף דמי הקישוריות – שהייתה צפויה להיות למעלה מ-70% מהתעריף שהיה באותה העת [ת/47, עמ' 4].
--- סוף עמוד 59 ---
כך למשל, כבר ביום 6.9.2009 נדרשו מפעילי הרט"ן, וביניהם פרטנר, למסור כל מידע רלוונטי לשיטתם בעניין גיבוש מודל העלויות של דמי הקישוריות, כמו כן, באותה תקופה (ספטמבר 2009) התקיימו פגישות נפרדות בין נציגי משרד התקשורת למפעילי הרט"ן, לרבות פרטנר. בסמוך לפרסום טיוטת התקנות החדשות בעניין תעריפי הקישוריות בחודש מאי 2010, פרטנר הביעה את התנגדותה להפחתת דמי הקישוריות במסגרת דיון שנערך בוועדת הכלכלה בנושא [חו"ד עובדיה, עמ' 24] וכן פנתה בנושא זה מספר פעמים למשרד התקשורת [ת/47, נספח 7].
179. ביום 23.06.2010 פרטנר שלחה למשרד התקשורת ארבע חוות דעת כנגד יישום ההפחתה המשמעותית בדמי הקישוריות, לקראת שימוע שהתקיים בנושא במשרד התקשורת: חוות דעת מטעם משרדו של פרופ' סוארי; חוות דעת מטעם חברת הייעוץ OVUM; חוות דעת מטעם פרופ' סמט וגביוס וד"ר גולן אשכנזי (שבהתאם להודעה שנשלחה למשרד התקשורת הינם "מומחים לתורת המשחקים"); וחוות דעתו מטעמו של ד"ר (רו"ח) ירון זליכה [ת/9].
חוות הדעת האמורות התייחסו לפגיעה הצפויה לפרטנר מההפחתה בדמי הקישוריות. כך למשל, חוות דעתו של פרופ' זליכה התריעה כי ההפחתה היא מופרזת ומייצרת עיוותים חמורים [שם, חו"ד זליכה, עמ' 5], וחוות הדעת מטעם רו"ח סווארי התריעה על פגיעה משמעותית ברווחיות חברות הרט"ן [שם, חו"ד סוארי, פס' 19]. חוות דעת מטעמו של רו"ח סוארי צורפה גם לעתירה בבג"ץ, גם שם התריע רו"ח סוארי כי התעריף שנקבע נמוך מהעלות לפרטנר, וכי עלולה להיגרם פגיעה קשה כתוצאה ממנה למפעילי הרט"ן, ואף ירידה של 40% בשווי של פרטנר [ת/47, נספח 1].
180. כאמור, לטענת התובעת, מאבקה של פרטנר כנגד החלטת משרד התקשורת בעניין דמי הקישוריות ובפרט העתירה לבג"ץ היו צריכים להוות כשלעצמם "דגל אדום" עבור החברה בעת קבלת החלטות החלוקה. בתוך כך, טוענת התובעת שחוות הדעת שהוגשו במסגרת העתירה לבג"ץ הצביעו על כך שהפגיעה הצפויה לחברות הסלולר ולפרטנר בפרט עשויה להיות בלתי הפיכה, ולפגוע באופן משמעותי ברווחיות החברה, באופן שחורג מהפגיעה הצפויה שדווחה לציבור או לחברה.