בתחילת הדברים אציין כי בניגוד לנטען על ידי התובע והשאלות הרבות שהוצגו בעניין המותג הנטען "מיזוהו", הרי שעל פי ההסכם החברה לא התחייבה לעשות שימוש במחצית מכספי ההשקעה כדי לרכוש מוצרים של המותג "מיזוהו".
עיון בהסכם ובמצגת מדובר בנתון שהוזכר במצגת לגבי "העסקה המוצעת" אך בפועל בהסכם החתום - ואשר מגלם את הבשלת הסכמת הצדדים - לא צוין המותג הנטען אלא צוין כי 50% מכספי ההשקעה יופנו לרכישת מוצרים ללא אפיון ספציפי של אותו מותג. אין מחלוקת כי התובע קרא את ההסכם וחתם עליו וחזקה עליו כי הוא ידע על מה הוא חותם וזאת כעולה מעדותו שלו.
משכך, כל הטיעון לעניין הפרת ההסכם בהיבט זה נדחית כבר מטעם זה. הדברים מתווספים לנתון כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי סעיף זה הופר על ידי החברה או נפקות הפרתו (שלא הוכחה) על אחריותם האישית של הנתבעים. ושוב אדגיש: עצם טענת התובע כי ההסכם הופר על ידי החברה אינה אוטומטית מטילה חובה דיונית או מהותית כלשהיא על הנתבעים 1 – 4 באופן אישי ביחס לכך.
טענות התובע לפיהן כספי ההשקעה הועברו לצרכיהם האישיים של הנתבעים לא הוכחו ונותרו טענות בעלמא. התובע לא ידע לומר דבר אודות גלגולם של כספי ההשקעה ופרט להעלאת טענות והשערות בעלמא לגבי מה נעשה עם כספים אלה - לא הובאה על ידו כל ראיה של ממש ביחס לנתבעים או למי מהם. הדברים עלו גם בחקירתו הנגדית בה לא ידע להסביר בעצמו את משמעות המונחים בהם נקט בתצהירו לעניין השימוש בכספים לצרכי הנתבעים או לכיסם האישי ושתי הטענות כאחת נותרו כהשערות בלבד ללא בסיס בראיות (ר' עמ' 14 לפרוט').
גם לעניין שורת הטענות המצדיקות ביטול ההסכם לא היה בידי התובע לשפוך אור בראיותיו מעבר למה שנרשם על ידו בכתב התביעה והטענות נותרו גם הן כטענות בעלמא. התובע תיקן את טענותיו בהקשר זה במעמד הדיון וטען להטעיה ולא ל"טעות" אך פרט לעצם העלאת הטענה והסתמכות על אותן ראיות מעטות שהציג, אליהן כבר נדרשתי, לא עלה בידו להוכיח שורת טענותיו בעניין זה על אף הנטל המוטל עליו וההיבטים הנדרשים על פי הדין והפסיקה להוכחת רכיבים דוגמת תרמית או עושק.
גם לעניין העתירה להעברת המניות לא עלה בידי התובע להסביר להנחת דעתי מדוע לא פעל במהלך התקופה שלאחר ביצוע ההשקעה לביצוע העברת המניות על שמו. התובע לא הציג הסבר מניח את הדעת להימנעות ארוכת השנים, ואף לא הציג דרישה כלשהיא בכתב עובר להגשת התביעה כאן שהוגשה כמעט שבע שנים לאחר הפסקת פעילות החברה.
לא ברורה איזו תועלת היה אמור התובע להפיק מעתירתו להעברת המניות שבע שנים לאחר הפסקת הפעילות פעם שהוא לא עתר לכך בשלבים בהם החברה הייתה פעילה. ההסבר לעניין יחסי החברות לא התקבל על דעתי כפי שכבר ציינתי לעיל בשים לב להיכרות המינורית עם מרבית הנתבעים ויתר הנסיבות שפורטו.
ההסבר המאוחר שניתן לכך בסיכומי התובע (ביחס לחוסר התוחלת של רכיב זה בשלב זה) אינו נותן מענה הולם לשאלה מדוע הדבר לא נעשה על ידו שנים קודם לכן. בכל מקרה מדובר בסעד שהתובע זנח, גם לשיטתו שלו, ועל כן אין צורך לפרט בנושא זה מעבר לכך.