עם זאת אני מוצאת כי בהינתן כלל הנתונים הרלוונטיים, לרבות סוג הלקוחות, ההיקף הכספי של העסקאות, הפרוצדורות הנדרשות לצורך התקשרות בפרויקט והמספר הקטן יחסית של חברות העוסקות בתחום, הסיכון להטעיה מסוג זה קטן מאוד.
לעניין זה יופנו הצדדים גם לע"א 8441/04 (ענין uniliver לעיל), שם נקבע כי יש ממש בטענה כי כאשר מדובר במוצרים שעלותם גבוהה או בשירותים בעלי חשיבות, יטה הצרכן לעשות בדיקה מעמיקה יותר (בפסקה 22 לפסה"ד); גם לפסק הדין בעניין טיב טעם (רע"א 5454/02) שנזכר לעיל במסגרתו נקבע כי ככל שמדובר בחוג לקוחות מצומצם ומובחן, בעל כושר הבחנה מפותח יותר, כך פוחתת סכנת ההטעיה.
107. גב' אלונה שמילה העידה, כי אף לקוח לא התקשר עם חנן עקב טעות, וכי השוק כולו ידע, עוד משנת 2017, כי חנן ודוד נפרדו וכי הם מתחרים זה במשנהו (ר' ס' 28 לתצהירה).
108. על אלו יש להוסיף ולתת את הדעת אף לרכיב של חלוף הזמן אשר יש בו, כשלעצמו, כדי להפחית את הסיכון להתרחשותן של טעויות מקום בו השוק מכיר ומכיל את שני העסקים.
הדעת נותנת כי לקוח המנהל פרויקט רחב היקף, מול חברה מוגדרת, לא יטעה ויבלבל בינה לבין חברה אחרת. יתרה מכך, חנן העיד, ועדותו זו לא נסתרה, כי מדובר בתחום בו קיימת חשיבות רבה גם לרכיב ההיכרות האישית, ולא מן הנמנע כי לקוח אשר עבד מול חנן, במסגרת עבודתו אצל התובעת, יבחר להמשיך ולעבוד מולו בעסק החדש המוקם על ידו, מתוך בחירה ולא בשל הטעיה (ר' הדוגמא של חב' חשן הנדסה שהובאה ע"י חנן במסגרת ס' 37 לתצהירו).
מבחן יתר הנסיבות
109. במסגרת מבחן זה נבחנות יתר נסיבות העניין, ככל ולא באו לידי ביטוי במסגרת המבחנים האחרים. ביחס לאלו עלה, כי התובעת והנתבעת 3 גם יחד, נקטו כל אחת בפעולות שונות אשר מטרתן מניעת הטעיה של הלקוחות.
110. לעניין זה הוגשו לתיק בית המשפט ראיות המתייחסות לפעולות הבאות מצד התובעת:
- באתר האינטרנט של התובעת פורסמה הבהרה על פיה חנן וגב' אלונה שמילה, אינם עובדים עוד בתובעת (נ/9), חיפוש שמו של חנן בגוגל העלה ציון של עובדה זו (נ/10).
- התובעת התקשרה למנהלי הפרויקטים עמם עבדה על מנת לעדכן אותם בנקוב לעיל, ודוד פילו עצמו עבר מפרויקט לפרויקט על מנת לעדכן את הגורמים הרלוונטיים.
- התובעת פנתה במכתבים יזומים ללקוחותיה על מנת להזהיר אותם מפני הטעיה (נ/11);
- פרסום ברשת החברתית פייסבוק בדבר שינוי שמה של התובעת מ- פי. אם. אס ל"פילו-אש המקורית" (ראה עדות הגב' טלקר בע' 64 ש' 2-28 לפרוטוקול הדיון). כאמור, הוספת המילה "המקורית" לשם התובעת, מהווה אף הוא, תמרור אזהרה מפני חיקויים.