103. בשולי פרק זה יצוין, כי עד התביעה, מר כפיר עובדיה נשאל לגבי הדמיון בין שני הסימנים והשיב כי אינם דומים, לא בצורה ולא בצבעים (ראה עמוד 37 שורות 17-19 לפרוטוקול הדיון).
כן הוצגו לעד מר רפי מסיקה, 2 חוברות מתוך ת/31 תוך שהוא נשאל אם הוא יודע להבחין בין הלוגו של שתי החברות והשיב: "היום בוודאי שאני יודע, גם אז ידעתי. כתום שלהם (מפנה לכיוון התובעת), אדום שלהם (מפנה לכיוון הנתבע)" (ר' עמוד 160 ש' 19-22 לפרוטוקול הדיון).
104. בהינתן כל אלו, לא מצאתי כי יש במבחן החזותי, זה שלאחר מתן צו המניעה, כדי לסייע בידי התובעת.
מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות
105. בענייננו דומה כי אין חולק כי סוג הסחורות וחוג הלקוחות, אליהם פונים שני העסקים, דומה עד זהה. התובעת והנתבעת 3 עובדות מול אותו קהל לקוחות (וראה בעניין זה גם עדות הגב' אלונה שמילה בעמוד 108 שורה 13 לפרוטוקול הדיון).
תחום העיסוק של שתי החברות משיק, עת כי שתיהן עוסקות בתחום מיגון האש הפאסיבי, וגב' טלקר העידה כי מספר החברות הפועלות בתחום זה בישראל, קטן בהרבה ממספר החברות הפועלות בתחום מיגון האש האקטיבי (ס' 11 לתצהירה).
כן עלה מעדותה של הגב' טלקר כי הלקוחות בתחום פעילות החברות, הם בדרך כלל קבלנים בפרויקטים גדולים ומורכבים של בניה (ר' ס' 15 לתצהירה), והעסקאות הנעשות בתחום הן עסקאות מורכבות, אשר הליך המו"מ לצורך ההתקשרות בהן, אורך לרוב כחצי שנה (ר' סעיפים 15, 16 ו- 37 לתצהירה וכן עדות דוד פילו בעמוד 86 שורות 30-31 ועמוד 97 שורות 14-15 לפרוטוקול הדיון; עדות גב' אלונה שמילה בסעיפים 23-24 לתצהירה ובעמ' 107 שורות 5-14 לפרוטוקול הדיון ועדות גב' סיגל טלקר בעמוד 42 שורה 5 לפרוטוקול הדיון).
גם חנן העיד, כי לרוב, לקוחות הצדדים הן חברות בניה וקבלנים המבצעים פרויקטים גדולים, ולא לקוחות פרטיים או מזדמנים. לשיטתו מדובר בלקוחות מקצועיים היודעים היטב ממי הם מקבלים שירות. עוד עלה מעדותו כי לצורך מתן שירות ללקוחות נדרשת לעיתים השתתפות במכרז, פתיחת כרטיס ספק, חתימה על הסכם מול החברה או הקבלן (לרבות אימות החתימה ע"י עו"ד) וכן הפקדת ערבות כספית למקרה של גרימת נזקים. מדובר בעסקאות בשווי ניכר העשוי להגיע למאות אלפי ש"ח ויותר אשר מי שמתקשר בהן יודע היטב עם מי הוא מתקשר (ס' 49 ו- 50 לתצהירו).
106. אני ערה לכך כי גם כאשר מדובר בעסקאות מורכבות ובקבלנים גדולים עלולות להיגרם טעויות, כמו גם לעדותה של גב' טלקר על פיה בחברות גדולות ובחוזים רחבי היקף תיתכנה טעויות, נוכח העובדה כי קבלת הפרויקט נעשית לרוב מול מנהל הפרויקט ותחת השם המסחרי עמו מתנהלים, ואילו הפרוצדורות המשפטיות והחתימה על ההסכם והמסמכים נעשים מול גורמים אחרים, לעיתים אף בחלוף פרק זמן ניכר ולאחר שהוחל בביצוע העבודות (ראה עדות הגב' טלקר בעמוד 51 שורות 12-29 , עמוד 52 שורות 4-9 ובעמוד 63 שורות 13-24 ועדות המומחה מטעם התובעת בעמוד 24 שורות 10-11 ושורות 19-24 לפרוטוקול הדיון).