265. תוך מתן הדעת לכלל הראיות, הטענות והנתונים בתיק, אני מוצאת כי הגם ויכול והיה בשימוש בשם פילו, כדי להצדיק מתן צווי מניעה כנגד בעלי דין אחרים, אין נקודת האיזון בהליך דנא מצדיקה מתן הצווים להם עתרה התובעת בתיק זה.
כל זאת מקום בו עסקינן בנתבע (חנן) אשר נושא בעצמו את שם המשפחה "פילו" ממועד לידתו, ובמי שפעל בתחום בו עוסקת התובעת במשך שנים, תחת שם זה, צבר מוניטין עצמאי בקרב הלקוחות והספקים במשך שנים רבות של עבודה בתחום מיגון האש, כרוך בשם זה.
266. אל אלו מצטרפת העובדה על פיה עבודתו של חנן בתובעת, משך שנים כה רבות ובתפקידים בכירים, כמו גם הפרויקטים שנוהלו על ידו במסגרת עבודתו אצלה, היוו ומהווים, באופן מובהק, חלק מקורות החיים שלו, וכפועל יוצא מכך, חלק מהרזומה של הנתבעת 3.
יתרה מכך, דומה כי חנן עצמו, תרם במידה זו או אחרת, לצבירת המוניטין של התובעת.
267. כפי שכבר צוין לעיל, התחרות כשלעצמה, אינה אסורה ואף רצויה.
268. כמו כן, אין הדין הישראלי מכיר בעוולה כללית של תחרות בלתי הוגנת או של פגיעה בהלכות המסחר ההוגן (ר' עניין פניציה לעיל , בעמוד 232 לפסה"ד).
269. התרופה לנפגע, מצויה במסגרת העוולות השונות, או לחילופין, הוא יכול לקבל מזור, גם במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט, ככל שאכן תוכח התעשרות שלא כדין (ר' גם רע"א 5768/94, 5614/95, 993/96 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב (4) 289).
חבות הנתבעים 1-2
270. התובעת שבה וטענה כי בתיק זה מתקיימים תנאי הוראות הדין לצורך חיוב הנתבעים 1 ו-2, באופן אישי, בנזקיה.
לטענת התובעת, חנן, אשר הינו הבעלים והדירקטור היחיד בנתבעת 3, הוא זה אשר קבע את שמו של התאגיד ורכש את שם המתחם המפר piloesh.com רק על מנת לגזול אותו מהתובעת (ועל אף שאינו עושה בו כל שימוש). חנן הוא זה אשר נמצא בקשר יום יומי עם לקוחות התובעת, הוא זה אשר הציע לעובדיה של התובעת "לערוק" אל הנתבעת 3 ומי שעושה שימוש יום יומי בסודותיה המסחריים של התובעת, על מנת להתחרות בה.
באשר לאיריס, נטען כי היא הייתה שותפה פעילה למעשי ההפרה, לרבות לעניין גזלת סודותיה המסחריים של התובעת והעברת המידע המסווג ממחשביה של התובעת אל הנתבעת 3. כמו כן נטען כי איריס ביצעה בעצמה את העיצוב הגרפי של המוצרים המפרים ופועלת לשיווקם.
271. מקום בו נמצא לדחות את חלק הארי של טענות התובעת לגופן (לדוגמא לעניין שם המתחם), ממילא מתייתר הצורך לדון בשאלת חבותם האישית של הנתבעים 1-2, אל מול זו של הנתבעת 3.
272. בנוסף, מחייב עקרון האישות המשפטית הנפרדת, הבחנה ברורה, בין פעולות הננקטות על ידי נושא משרה בחברה מתוקף תפקידו זה, לבין חיובו האישי. לפיכך, כל עוד פועל נושא המשרה עבור ובשם החברה, יהא מקום לחייב את התאגיד בלבד.
עם זאת, אין בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת, כדי לשמש מגן לפעולות העומדות בניגוד להוראות הדין ואשר נעשות ע"י נושא המשרה, באופן עצמאי.
כך לדוגמא קיומה של חברה אינה מהווה אישור לביצוען של פעולות אשר משמעותן גזל כספו של אחר. בטענתו של אורגן בחברה, כי פעל במקרה כאמור בשמה, לא יהא כדי לסייע לו.
במסגרת ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח (5) 661, קבע כב' הנשיא שמגר כדלהלן :
"אחריות אישית הינה תופעה נורמטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של חברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. עניינינו באחריות אישית בדיני הנזיקין. פירושה בענייננו הוא אפוא הטלת אחריות אישית על אורגן בגין עוולה שאותה הוא ביצע".
ובהמשך:
"יתרונה של האחריות האישית הינו בהצלחתה להרחיב את מעגל היריבויות ולרתום לפיתוחם של סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה, מבלי לכרסם בכלליותו של עקרון האישיות המשפטית הנפרדת".
בפסק הדין בעניין ע"א 230/80 פנידר חברה להשקעות ופיתוח ובניין בע"מ נ' דוד קסטרו פ"ד לה(2) 713, קבע בית המשפט העליון :
"ראייתו של מנהל כאורגן החברה באה כדי להרחיב את האחריות המוטלת על החברה ולא כדי לצמצם את היקף אחריותו של המנהל בשל מעשה שביצע בעצמו או שהיה מעורב בו המוליד בדרך כלל חבות אישית... עובדת היותו אורגן של חברה, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה. אם מעשיו ומחדליו עולים כדי עוולה אזרחית, תוטל עליו אחריות אישית בנזיקין"
כן ראה בעניין זה ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויטכטונגר בע"מ פ"ד לח(3)253.
מן הכלל אל הפרט;
273. בכל הנוגע לתוקפם של הצווים שניתנו במסגרת הבקשה לסעדים זמניים אבהיר כי עובדת פעילותם של חנן ואיריס , כיום , תחת שם הנתבעת 3, אין בה כדי לאיין את המסקנה על פיה אין להתיר לחנן או לאיריס, הגם ששם משפחתם הוא "פילו" להקדים או לקדם פעילות עסקית תוך שימוש בצמידות המילים "פילו –אש".
משכך, יש להותיר את תוקף הצווים הזמניים, גם באופן קבוע במסגרת פסק הדין.