דין הקנסות שהוטלו מכוח התקנה
9. אמנם כן, טוענים מקצת מן העותרים, כי קיים טעם מעשי בבירור העתירה, הגם שהוראות תקנה 24 פקעו זה מכבר. לדבריהם, ניתן להניח כי הוטלו קנסות מכוח תקנה זו, על מפרי ההגבלות, ומשכך, אם יקבע כי התקנה בטלה מעיקרה, הרי שדין הקנסות להתבטל עמה. על כן, לדידם, נודעת לעתירה, גם כיום, משמעות אופרטיבית. חברתי הנשיאה אימצה טענה זו; דעתי-שלי שונה גם בעניין הזה.
10. בראש ובראשונה, ראוי לזכור ולהזכיר: לא בא לפנינו ולוּ עותר קונקרטי אחד, הטוען כי נִקנס באותם ימים, בגין הפרת הוראת תקנה 24. דיינו בכך, כדי למשוך את ידינו מלדון בעניין. כדברים הללו אמרתי בבג"ץ 4244/17 הר שמש נ' מנהל רשות המיסים [פורסם בנבו] (12.4.2018): "העותר לא הצליח למצוא ולוּ עותר פרטי אחד – נישום הטוען שנפגע מהחלתו של הסדר הקבלנים לגביו. צודק ב"כ המשיבים בתגובתו לעתירה, כי אינה עניין לבג"ץ לענות בו, שהרי ממה נפשך: אילו הוגשה העתירה על-ידי עותר פרטי, כי אז היה על אותו עותר, כנישום ספציפי, לפנות להליכי המס הרגילים, קרי – השגה מינהלית וערעור לבית המשפט, ולא לבג"ץ; ואם נניח כי אין נפגע יחיד, אלא כמה וכמה נפגעים, ואֵלו נמנעו מהגשת עתירה – הרי שהעותר מתעבר על ריב לא לו, ואין לו זכות עמידה לעתור לבג"ץ. אכן, מוטב שלא נחרוג מן 'הכלל שלפיו לא ייעתר בית המשפט בדרך-כלל לעתירה ציבורית, מקום שברקע העניין מצוי נפגע פרטי אשר אינו פונה לבית המשפט בבקשת סעד על פגיעתו' [...]. עמדתי בעבר על הצורך למנוע מעותר להתעבר על ריב לא לו, ולהקפיד בכגון דא על זכות העמידה, על מנת להבטיח דיון שיפוטי יעיל והוגן [...]. אין תוחלת בדיון בעתירתו של עותר שכזה – כשעל-פי רוב אין לאל-ידו לפרושׂ את מלוא התשתית העובדתית הנחוצה לשם הכרעה, ונמצא הדיון בעתירה מתקיים על כרעי-תרנגולת, מבלעדי בסיס ממשי כנדרש לצורך הסקת מסקנות; בדיון שכזה יכול שייפגעו אינטרסים של הנפגעים הרלבנטיים עצמם, אשר אינם חפצים מטעמיהם בהתדיינות משפטית [...]; זמן שיפוטי יקר יורד לטמיון, תוך מתן העדפה בהקצאת משאבים שיפוטיים לעותר שרב את ריבו של האחר, על פני בעל דין שעניינו מוחשי ודוחק". זאת
--- סוף עמוד 76 ---
ועוד: גם אם היה בא לפנינו עותר שכזה, בעתירה נגד קנס שהושת עליו במהלך אותם 13 ימי ההגבלה – ספק אם עתירתו היתה מתבררת; הדעת נותנת שלא, משום שעומדת לו האפשרות לבקש לבטל את הקנס, ואף להישפט חלף תשלומו (ראו הוראות שנקבעו לעניין זה בחוק הסמכויות, בצירוף הוראות סעיפים 8 ו-8א לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985). לקיומו של סעד חלופי – ניהול משפט על אודות הקנס – משקל רב בענייננו. אסביר.