בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 31486-11-20 ציקורל שירותי מטבע בע"מ ואח' נ' משרד האוצר/אגף שוק ההון
לפני כבוד השופט ארז יקואל
העותרות 1. ציקורל שירותי מטבע בע"מ
2. ציקורל המרה בינלאומית בע"מ
3. ציקורל יהלומים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א' מוסקוביץ, א' מגנזי
נגד
המשיבה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
ע"י ב"כ עוה"ד א' קרונברגר, א' אררט
פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
פסק דין
הדיון בעתירה שבכותרת עוסק בהחלטות המשיבה מיום 10.9.2020 בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן: "החוק" ו- "ההחלטות" - בהתאמה). בגדרי ההחלטות, נדחו בקשות העותרות לקבלת רישיון מורחב ורישיון בסיסי למתן שירות בנכס פיננסי ולקבלת רישיון בסיסי למתן אשראי לפי הוראות החוק. נוסף על כך, העותרות 2-1 נדרשו לחדול לאלתר מכל פעילות חדשה שבבסיסה שירותים כאמור וניתנה להן שהות בת 60 ימים לצורך הפסקת עיסוקיהן.
רקע
1. העותרות הן בעלות עסק למתן שירותים פיננסים ומעניקות שירותי ניכיון צ'קים והמרת מט"ח.
2. העותרת 1 פועלת בשוק השירותים הפיננסיים מאז שנת 1999, בתחילה כעוסק מורשה ומשנת 2007 כחברה פרטית. העותרת 2 פועלת אף היא בשוק זה משנת 2009. בעקבות כניסת החוק לתוקף בשנת 2017, הגישו העותרות 2-1 בקשה לקבלת רישיון מורחב למתן שירות בנכס פיננסי ורישיון בסיסי למתן אשראי. במהלך תקופת הביניים, קיבלו העותרות 2-1 מהמשיבה אישור המשך עיסוק בהתאם להוראות המעבר בחוק. העותרת 3, שהוקמה בשנת 2018, ביקשה עם הקמתה רישיון בסיסי למתן שירות בנכס פיננסי.
3. ביום 10.10.2019 הודיעה המשיבה לעותרות כי היא שוקלת לדחות את בקשות הרישיון. זאת, נוכח נתונים מאת משטרת ישראל לעניין מעורבות מי מהקשור בעותרות בביצוע עבירות הלבנת הון. הדברים אמורים בעיקר (אך לא רק) ביחס למר טל ציקורל - בעל השליטה ונושא משרה בעותרות.
4. ביום 22.12.2019 פנו העותרות למשיבה ושטחו את טענותיהן מלפניה בכתובים. בסופו של יום ובגדרי ההחלטות, נדחו הבקשות בהינתן פרפראזה ומידע מסווג שהוצגו מלפני הרשות, שעניינם הקשרם הלכאורי של עסקי העותרות לעבירות פליליות, לרבות עבירות הלבנת הון.
עיקרי טענות העותרות
5. לשיטת העותרות, אין במידע מודיעיני לבדו כדי להוות בסיס ראוי וחוקי להחלטות כפי שהתקבלו. כך, בהינתן העובדה שכנגד העותרות או בעלי המניות שלהן לא התנהל כל הליך פלילי והם אף לא נחקרו בחשד לביצוע עבירה. העותרות מדגישות, כי אף אם הרשות מבקשת להסתמך על מידע חסוי, חייב שלצד מידע זה יימצא אף מידע גלוי ומפורט, לגביו יוכל מבקש הרישיון לפרוס את גרסתו.
6. עוד עומדות העותרות על כך, שבמקרים שהתבררו בבתי המשפט בהם נשענה הרשות על מידע מודיעיני חסוי, נודעה הסמכה בהוראת חוק מפורשת. נטען, כי אין הדבר כך בענייננו, כאשר החוק אינו מחייב את הרשות לפנות למשטרה ולקבל את המלצתה כתנאי למתן רישיון עסק.