98. דומני כי פרשנותו של נוה את פסק הבוררות ואת יישומו לתביעה דנן, שגויה ואינה עולה בקנה אחד עם מהות הסכם הלוויין, אומד דעת הצדדים, ואף עם פסק הבוררות עצמו, ואסביר דבריי.
99. פסקה 14 לפסק הבוררות שצוטטה בסיכומי התובעים, צוטטה בחלקה ויש להביאה במלואה:
"לפיכך סבורני, כי הסכם הלוויין חל הן על עסקאות קיימות והן על עסקאות עתידיות, כאמור שייערכו וייחתמו ע"י מי מבין השותפים, ואשר יראו אותם כעסקאות של חברת ADS, לכל דבר ועניין. נוסחו של סעיף 2 לנספח א' המחיל את ההסכם על "הסכם נציגות וייעוץ עם חברת קולמורגן..." (ללא תאריך), מהווה בעיניי, הסכמה מפורשת של הצדדים להסכם להחילו הן על הסכמי ייעוץ והן על הסכמי נציגות, בין אלה שקיימים בעת החתימה על הסכם הלוויין ובין שאלה ייחתמו לאחר מכן, שכן הסכם הלוויין צפה, כאמור פני עתיד..."
יוצא מן האמור לעיל, כי אותו הסכם הלוויין שלכאורה חל הן בעבר, בהווה ובעתיד על הצדדים, מתייחס להסכם הנציגות והייעוץ עם חברת קולמורגן, ולא מתייחס לכל עסקה שנערכה עם מי מהחתומים על הסכם הלוויין, עם כל חברה, בעבר בהווה ובעתיד.
100. טען נוה כי הכוונה ואומד דעתם המקורית הייתה שכל העסקים החיצוניים, הפעילויות העסקיות, העסקאות וההסכמים השונים של הצדדים, יוכנסו לחברה המשותפת, כדלקמן:
ש: אז אני שואל אותך... כל אחד מהשותפים האחרים, מורן וד"ר שלף, לשיטתך גם דודו, היה צריך לעשות, לעצור את הביזנס שלו, ולהקדיש את עצמו במשרה מלאה ל-ADS. נכון?
ת: היה צריך להכניס את הביזנס שלו לתוך ADS.
ש: ואיפה זה כתוב?
ת: לא כתוב.
(עמ' 71-72, ש' 1-21 לפרוט')
101. אין טענה זו הגיונית ואין היא מתקבלת על הדעת. הצדדים אשר במועד התאגדותם לכדי חברה, היו אנשי עסקים פעילים, חלקם יותר וחלקם פחות, לא כיוונו לכך שכל עסקה אשר יבצעו באופן פרטי, לחלופין באמצעות החברה שבבעלותם, תיהפך באופן אוטומטי להסכם של החברה המשותפת. נוה לא הוכיח כי הצדדים תכננו והסכימו להפסיק כל פעילות עסקית באופן עצמאי, ולא הוכיח כי הצדדים תכננו והסכימו כי כל עסקה שתחתם או תבוצע ע"י חברה שבשליטת אחד הצדדים תיחשב כעסקת לוויין. ההיפך הוא הנכון. על מנת שעסקה תיחשב כעסקת לוויין, קרי עסקה של החברה המשותפת שנחתמה באמצעות אחת החברות שבשליטת אחד הצדדים להסכם, נדרשה הסכמה הדדית, "פה אחד" מטעם הצדדים. רק לאחר הסכמה הדדית של הצדדים, תחשב עסקת חוץ כעסקת לוויין הנמנית עם עסקאות החברה. נוסח הסכמי עסקת לוויין, צריך היה להיות מוסכם ומאושר מראש לפני חתימה, על ידי הצדדים להסכם. שינוי להסכמה זו תעשה בכתב ובחתימת הצדדים (עיינו סעיפים 1, 2, 8, 14 להסכם הלוויין).