36. לטענת הנתבעים, הפעילות הנטענת מושא תביעתם של התובעים, אינה בתחום הפעילות המוגדר של החברה המשותפת. מדובר בתחומי פעילות שהנתבעים עסקו בה עובר להקמת החברה המשותפת, ועל כן היו רשאים להמשיך ולעסוק בהם גם לאחר הקמתה. התובעים ידעו בזמן אמת על פעילותם של הנתבעים, לא הביעו כל התנגדות לקיומה ולא דרשו קבלת כספים בגינה. נוה ידע על פעילויות אלה.
37. לטענת הנתבעים, כל העסקאות שהתובע מייחס לנתבעים בכתב התביעה, אינם מעניינו של התובע, שעה שעסקאות אלה לא אושרו על ידי הצדדים כ"עסקאות לוויין", ועל כן אינן כלולות בהסכם הלוויין. הצדדים הסכימו כי על מנת שעסקה תיחשב לעסקת החברה המשותפת, על הצדדים להסכם הלוויין להסכים עליה "פה אחד", ולהוסיפה להסכם הלוויין. עניין זה הוכרע גם בפסק הבוררות.
38. לטענת הנתבעים, פרשנות פסק הבוררות על ידי התובעים שגויה. הבורר לא קבע שהסכם הלוויין חל על כל תחום עסקי, לחלופין על כל פעולה אישית של מי מהצדדים שאינה בקשר לחברה המשותפת, אלא חל אך ורק על שני תחומים שהוגדרו על ידי כל הצדדים, בעבר בהווה ובעתיד, עם חברת קלומורגן. פרשנות פסק הבוררות של התובעים, הינה יציקת תוכן שגוי ומופרך לפסק הבוררות, בבחינת "יש מאין".
המתווה הדיוני וההליך
39. ביום 07.08.2019 ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים באשר למתווה הדיוני, כי הדיון יפוצל באופן שהצדדים יגישו ראיות מטעמם אך ורק בהתייחס לשתי שאלות המצומצמת, ודיוני ההוכחות שנקבעו יעסקו אך ורק בשאלות מצומצמת אלה, אשר הינן כדלקמן: "האם כטענת התובעים תחום פעילותה של החברה כלל את כל התחום הביטחוני, צבאי ואזרחי, ימי ויבשתי (להבדיל מתחום הקורבטות וצוללות לחיל הים הישראלי בלבד) והאם כטענת התובעים הנתבעים היו כפופים לאי תחרות ביחס לתחום הפעילות הנטען על ידי התובעים."
40. מטעם התביעה, הוגש תצהיר עדותו הראשית של מר נוה, וכן מעל אלף דפי נספחים (ליתר דיוק 1,236 דפי נספחים). על אף שבכתבי טענות התביעה אוזכרו שמות רבים של קצינים בכירים, אף לא אחד מהם הגיש תצהיר עדות ראשית לטובת גרסת התביעה, ואף לא אחד מהם הוזמן למסור עדותו לטובת גרסת התביעה.
41. מטעם ההגנה, הוגשו תצהירי עדותם הראשית של הנתבעים, מר דוד הרפזי ומר מורן הרפזי, וכן מאות דפי נספחים (ליתר דיוק 455 דפי נספחים). מעבר לתצהירי העדות של בעלי הדין עצמם, הוגש תצהיר עדותו הראשית של עד מטעם ההגנה, ד"ר שלף, שצודד בגרסת הנתבעים.