"מעבר לשאלה העקרונית הניתן בכלל לבטל במקרה קונקרטי תחולתם של חוקים, ולא סתם חוקים אלא חוקי מגן קוגנטיים, מכוח עקרון תום-הלב כפי שייראה לנכון לשופט להפעילו, יש ליתן הדעת על כך כי מאחר שבחינת תום-הלב הינה אובייקטיבית, משמע שקביעת יחסי עובד-מעביד, דהיינו יחסי כפיפות ותלות הנלמדים מאופן התנהגותם של הצדדים בתקופת הקשר ביניהם ובניגוד להסכם הפורמאלי החתום, קביעה שכזאת תואמת דווקא את עקרון תום-הלב, ולכן תואמת ממילא גם את זכות העובד למצות זכאויותיו על פי משפט העבודה המגן."
(ע"ע (ארצי) 300256/98 אורי אייזיק - תה"ל תכנון המים לישראל בע"מ, פד"ע לו 817 (2002)).
ובאופן דומה השופט שמואל צור הבהיר כי:
"לטעמי, זכויות של עובד המעוגנות בחוק נועדו להעניק לו רשת בטחון לצורך קיום בכבוד. זכויות אלה אינן ניתנות לויתור, או לשלילה ואין הצדקה לחסום מראש את הדרך למימושן, תהא רמת התנהגותו של העובד אשר תהא. שאלת רמת התנהגותו של עובד אינה שקולה כנגד זכויות מהותיות ממשפט העבודה המגן (זכויות קוגנטיות). מיקומה הנכון של טענת חוסר תום לב אינה בפיתחה של תביעה למימוש זכות קוגנטית, אלא בתוך תוכה של התביעה, באותם מקומות בהם נתון לבית הדין מרחב מסוים של שיקול דעת אם ועד כמה להענות לתביעה מסוימת...
לדעתי, חסימה מראש של תביעת זכויות קוגנטיות בשל חוסר תום לב של עובד, אף במקרים קיצוניים, אינה אפשרית ואינה מוצדקת והיא נוגדת עקרונות בסיסיים העומדים ביסוד תכליתו של משפט העבודה המגן."
(ע"ע (ארצי) 99/06 מרכז קהילתי אזורי רמת הגולן - חנה יפהר (24.6.07); ואעיר כי בפסיקה מאוחרת יותר - ע"ע (ארצי) 31997-09-10 אמנון רבזין - בנק לאומי לישראל בע"מ (29.3.12) - לא חזר בו למיטב הבנתי מעמדה עקרונית זו,
--- סוף עמוד 131 ---
אלא קבע שבמקרי גבול ובמצבים חריגים וקיצוניים, התנהלות המועסק עשויה להטות את הכף גם אם חלק מהמאפיינים נוטים להכרה בו כ"עובד").
כאמור, לא שוכנעתי כי השינויים שחלו במרוצת השנים הקהו את תוקפם של דברים אלה. בדומה לנשיא (בדימוס) אדלר ולשופט רבינוביץ', ובאופן העולה בקנה אחד עם היקף החריג כפי שהותווה על ידי סגנית הנשיא (בדימוס) ברק-אוסוסקין, אינני מתנגדת באופן קטגורי לשימוש בעקרון תום הלב במקרים יוצאי דופן שיחייבו זאת, אך נוכח הקשיים האינהרנטיים הרבים הכרוכים בכך כפי שפירטתי בתמצית לעיל - ונוגעים ל"מרכז העצבים" של משפט העבודה - אף אני סבורה כי יש להותיר זאת למקרים נדירים במיוחד.