34. נוכח כל האמור לעיל, אין בידי להסכים לחלק בחוות דעתה של הנשיאה המוסיף את מבחן תום הלב לשלב קביעתם של יחסי עובד-מעסיק. לטעמי די בהקשר זה באמרת-האגב כפי שנכתבה בעניין בוכריס וכפי שפורשה בפסיקה לאורך השנים באופן מצומצם, ואין צורך בשינויה או בהרחבתה.
מן הכלל אל הפרט - הערעורים שלפנינו
ע"ע 15668-04-18 גבריאל כותה - עיריית רעננה
35. נסיבות המקרה פורטו בחוות דעתה של הנשיאה, ולכן אין צורך כי אחזור עליהן. לאחר קריאת כלל חומר הראיות הגולמי שעמד בפני בית הדין האזורי, שוכנעתי כי בנסיבות העניין ועל אף גבוליות המקרה, מר כותה (להלן בפרק זה: המערער) אכן לא היה "עובד" של עיריית רעננה (להלן: העירייה), ומשכך אני מצרפת עמדתי לתוצאה אליה הגיעה הנשיאה בקשר לערעור זה. עם זאת, הנמקתי בקשר לכך שונה, כפי שאפרט להלן.
36. מהעדויות שנשמעו בפני בית הדין האזורי עולה כי אגף החינוך המשלים בעירייה יזם פרויקט בשם "בית ספר רוקד", במסגרתו כיתות ד' ו-ה' מכלל בתי הספר ברעננה השתתפו מדי שנה ב"פסטיבל מחולות" ביום העצמאות וכן ב"פסטיבל שירי ילדים". לצורך כך השתתפו התלמידים בשיעור "ריקודי עם" שבועי, שמטרתו הסופית הייתה השתתפותם בפסטיבלים האמורים. בהתאם, יצר אגף החינוך המשלים מעין "מאגר" של מדריכים לריקודי עם, וכל אחת ממנהלות בתי הספר שהשתתפו בפרויקט - מנהלות שאינן עובדות העירייה
--- סוף עמוד 132 ---
אלא עובדות משרד החינוך - בחרה מדי שנה מדריך מהמאגר (וככל שנדרש גם מחוץ למאגר) לצורך העברת השיעורים בבית ספרה ביחס לשנת לימודים מוגדרת ובהיקף הנדרש לפי מספר התלמידים מבית ספרה שהשתתפו בפרויקט. בהתאם, נחתם בכל פעם מחדש הסכם התקשרות בין המערער לעירייה (שהיא מעסיקתם של עובדי המינהל בבתי הספר, אך לא של המורים) ביחס לשנת לימודים אחת (כאשר גם אם נחתם לאחר תחילת השנה, שיקף הסכמה שהושגה בין הצדדים טרם תחילתה).
לא הוגש פירוט מסודר מצד מי מהצדדים ביחס להיקף עבודתו המדויק של המערער בבתי הספר לאורך השנים, והנתון העיקרי שנמסר על ידו הוא כי בעשר השנים האחרונות לימד בשלושה בתי ספר (הדקל, מגד ו"היובל"). עם זאת מהחוזים שהוגשו על ידי העירייה עולה כי בשנת ההתקשרות האחרונה (1.9.11-30.6.12) לימד בבית ספר אחד בלבד (הדקל), בהיקף של 5 שעות בשבוע שהועברו באותו יום (ועוד שלוש שעות שבועיות ל"אירועים וטקסים"), כנגד תשלום של 90 ₪ לשעה בתוספת מע"מ. בשנה שקדמה לכך לימד 14 שעות שבועיות (שנפרסו על פני שלושה ימים בשבוע) בשלושה בתי ספר, אם כי לקראת סוף השנה צומצם ההיקף. לקראת שנת הלימודים שנפתחה ביום 1.9.12 לא חודשה ההתקשרות, שכן המערער לא נבחר על ידי אף אחת ממנהלות בתי הספר לצורך העברת השיעורים במסגרת בית ספרה. כאשר המערער פנה בקשר לכך לעירייה - הוצע לו להעביר שיעורים בגני ילדים בשעות אחר הצהריים או להחליף מדריכה שאמורה לצאת לחופשת לידה, אך הוא לא היה מעוניין בכך.