"ההנחה שבבסיסה של הגנת האשם התורם היא שזהויות ה'מפר' וה'נפגע' אינן תמיד כה חד-משמעיות, כי יש מקרי-ביניים
--- סוף עמוד 168 ---
שהתנהגויותיהם של שני הצדדים לחוזה ראויות בהם לגינוי משפטי, וכי שחרורו החלקי של המפר מאחריות יבטא גינוי זה בצורה ההולמת ביותר. הגנת האשם התורם כהגנה חלקית נועדה אם-כן למלא חלל הקיים בדיני התרופות, עקב דרך יישומו המיוחדת של עקרון תום-הלב בסיטואציות שהתנהגותו של הנפגע תורמת בהן לאי-קיום החוזה על-ידי המפר".
בע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לבנין בע"מ נ' ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ, פ"ד נב(1) 210 (1998) עמדה השופטת ביניש על השיקולים המנחים ביישום הדוקטרינה בקשר לחלוקת הנזק תוך התייחסות לכך שייתכנו מקרים בהם "יש מקום לבחון אם מטעמים של מדיניות משפטית ראוי להטיל על צד אחד לחוזה אחריות רבה יותר". וכך נאמר:
"נראה כי רצוי להימנע מלקבוע מבחנים קשיחים לחלוקת הנזק ובמקום זאת להיעזר בשורה של מבחני עזר וקריטריונים שיסייעו בחלוקה צודקת של הנזק בכל מקרה על פי נסיבותיו. בחלוקת הנזק יש להביא בחשבון את היחס בין חומרת ההפרות של הצדדים, ראוי להתחשב במידת האשם שדבק בפעולותיו של כל אחד מהם, ויש להשוות את התרומה הסיבתית של כל אחת מההפרות לנזק. במקרים מסוימים יש מקום להבחין בין המשקל שניתן לאינטרס ההסתמכות של הצדדים לבין זה הניתן לאינטרס הציפייה. במקרים אחרים יש מקום לבחון אם מטעמים של מדיניות משפטית ראוי להטיל על צד אחד לחוזה אחריות רבה יותר. שיקולים אלו ואחרים יובאו בחשבון כשהמטרה היא חלוקה צודקת של הנזק בהתחשב במאפייניו של המקרה הנדון."
וראו גם ע"ע (ארצי) 31202-04-10 יצחק אבישר -א.ס. עירוני רמת גן מיסודם של בית"ר ומכבי רמת גן בע"מ, פיסקה 38 (6.3.13).
השלב השני מותאם איפוא טוב יותר למתן תוצאות יחסיות וחלקיות, והתוצאה אינה חייבת להיות בינארית (אם כי היא עשויה להיות כזו במקרים מתאימים). זאת, כיוון ששיקול מאזן התרומה היחסית הוא חלק ממארג שיקולים, ולא עומד בגפו, וכיוון שתוצאת ההתחשבות בו יכולה להביא גם לתוצאה חלקית, שתתבטא בהתאם לנסיבות הענין בשיעור הפיצוי.
18. שלישית, השלב השני נותן מענה טוב לא רק לתכלית של עשיית צדק קונקרטי (נוכח קשת האפשרויות הגלומות בשלב זה) אלא גם ליעד של הגשמת תכליות משפט העבודה (נוכח האפשרות לפסוק סעד של פיצוי בגין נזק שאינו ממוני). סעד
--- סוף עמוד 169 ---