יב. בשנת הלימודים 2012/2013 (שנפתחה ביום 1.9.2012) לא חודשה ההתקשרות, וביום 12.11.12 זומן מר כותה לשיחה אצל העירייה.
טענות הצדדים ופסק דינו של בית הדין האזורי
81. מר כותה טען בתמצית כי הועסק אצל העירייה כמורה לריקודי עם החל מיום 1.9.1991 ולמשך כ- 22 שנים, וכי שולם לו שכר הדומה לשכרם של עובדים שכירים בתפקיד ובוותק כשלו, אך הוא לא נהנה מזכויות סוציאליות להן הוא זכאי, לרבות פנסיה, הבראה, ימי חופשה ועוד. לטענתו, התקיים בעניינו הפן החיובי של מבחן ההשתלבות. היינו, העירייה היא זו אשר שילמה את שכרו וקבעה את היקף העסקתו; הוא פעל בהתאם להנחיות העירייה שניתנו ע"י הגב' אסתר סלע, מנהלת אגף החינוך המשלים (להלן - הגב' סלע); עבודתו היוותה חלק אינטגרלי מהפעילות הרגילה של העירייה בכלל ושל האגף לחינוך משלים בפרט. בבחינת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, אכן היה לו עסק עצמאי, אך לא היה כל קשר בין עבודתו בעירייה לבין עסקו הפרטי; הוא לא השקיע באמצעי ייצור ולא נטל על עצמו כל סיכון כלכלי; העירייה היא זו שסיפקה לו את הציוד הנדרש. מה גם, שהכנסתו מהעירייה הייתה הכנסתו העיקרית. לפיכך הוא זכאי לזכויות סוציאליות כעובד. מר כותה הוסיף כי לא ניתן לו מכתב סיום העסקה בשנים האחרונות לעבודתו, והעסקתו נמשכה באופן רציף. בסיומה של שנת עבודתו האחרונה לא נוצר עמו קשר על מנת לקבוע את מתכונת העבודה בשנת הלימודים הקרובה, כפי שנעשה לאורך השנים, וכשבירר העניין נמסר לו על ידי מנהלת בית הספר כי העסקתו הסתיימה. לפיכך הוא זכאי לפיצויי
--- סוף עמוד 67 ---
פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותמורת הודעה מוקדמת. עוד נטען כי העירייה לא הוכיחה שהתמורה ששלומה לו כקבלן עצמאי עולה על העלות העסקתו כעובד, ולפיכך יש לדחות את טענותיה לקיזוז ו/או השבה.
82. העירייה טענה מנגד כי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה ובחינת התמונה בכללותה מביאים למסקנה כי מר כותה לא היה עובד העירייה ולפיכך יש לדחות את התביעה. לטענתה, מר כותה קיבל את התמורה הקבלנית בגין שירותיו כנגד חשבוניות; ההתקשרות בין הצדדים הייתה שונה מהותית מההתקשרות של העירייה עם עובדיה במובנים רבים ומגוונים; מר כותה בחר משיקוליו בדרך העסקה של קבלן עצמאי. היינו, גובהה המשמעותי של התמורה החודשית, היקף שעות נמוך למתן השירות, היעדר כפיפות להסכמים קיבוציים, היעדר מגבלת עבודה נוספת, אי כפיפות לכללי המשמעת ועוד רבים אחרים; מה גם שכתוצאה מצורת העסקה זו הוא לא עבר את תהליכי הסינון שנקבעו בדין לשם קבלת עובדים בדרך של מכרז פומבי. העירייה הוסיפה כי חזקה שצורת העסקתו של מר כותה כקבלן עצמאי נעשתה לבקשתו, וכי התביעה הוגשה בחוסר סבירות ובחוסר תום לב קיצוני לאחר שהייתה זו בקשתו ולאחר שנים של מצג הפוך. כמו כן, התביעה מהווה הפרה בוטה של הסכמי ההתקשרות הקבלניים הקובעים מפורשות כי התמורה הקבלנית שקיבל היא סופית וכי הוא אינו זכאי לקבל סכומים נוספים מעבר לכך. עוד טענה העירייה, כי מר כותה ניהל עסק עצמאי משלו והגיש לרשויות המס, ביחד עם בת זוגו, דוחות מהם עולה בבירור שהוצאות כדוגמת פחת, אחזקה ומשרדיות, אחזקת רכב, יותרו לו בניכוי מהכנסתו החייבת במס - הטבה שלא מגיעה לעובד שכיר. כך גם רכש ציוד שחלקו שימש אותו לצורך מתן שירות לגורמים אחרים. עוד נטען כי ככל שתתקבל הטענה כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק, יש לקזז מכל סכום שיפסק לזכות מר כותה כעובד את הסכומים המשקפים את עלות העסקתו החלופית, לו היה מועסק על ידי העירייה, בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים עליה. לטענת העירייה תנאי השכר שהיא הייתה רשאית להעסיקו, בהתאם לסעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב, הם על פי דירוג חברה נוער וקהילה. לבסוף טענה העירייה כי סיום ההתקשרות נעשה ביוזמת מר כותה; כי הוא לא הועסק כעובד וממילא לא פוטר; פרטי ההתקשרות סוכמו מידי שנה מחדש ואין להתעלם מצורת ההתקשרות שהתקיימה בין הצדדים לפיה הסכם ההתקשרות האחרון תם ביום 30.6.12; בשנה האחרונה להתקשרות היקף ההתקשרות צומצם ביחס לבית ספר אחד בלבד, לאור חוסר שביעות רצון מהשירות שניתן על ידי מר כותה