155. בהקשר לחששות מפני "פריצת הגבולות" (סעיף 31 ז' וסעיף 32 לחוות דעתה), נאמר על ידי בית המשפט העליון דברים היפים, בשינויים המחויבים, אף לענייננו (ע"א 8710/17 פלונית נ' שירותי בריאות כללית (06.08.2019):
"הטענה בדבר הקושי לקבוע גבולות .... דורשת מחשבה וזהירות רבה, אך מן הצד האחר היא אינה צריכה לאיין לחלוטין את האפשרות לתור אחר נקודת איזון ראויה. בל נשכח כי טענת המדרון החלקלק אף היא יכולה להיות סוג של מדרון חלקלק"
ובעניין אחר, קובע הנשיא (בדימוס) ברק כזאת:
--- סוף עמוד 101 ---
"... אינני מוכן לשנות את אמות המידה המשפטיות, בשל החשש אשר העתיד טומן בחובו. חשש זה מבוסס כולו על ספקולציה עובדתית. אינני רשאי להתחשב בו..."
(בג"ץ 5016/96 ליאור חורב נ' שר התחבורה ואח', נא(4) 1 (1997)).
156. אחתום חלק זה בדבריו של בית המשפט העליון אודות הנתיב בו על בית הדין לעבודה לפסוע נוכח תמורות שישנם בשוק העבודה (בג"ץ 6076/12 כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי ואח' נ' ההסתדרות הכללית החדשה (13.12.2012)):
"הרוחות החדשות המנשבות בתחום זכות ההתאגדות, כמו בתחומים אחרים, אינן זרות לבית הדין ונכנסו גם בדלתותיו ובחלונותיו, והפסיקה שאוזכרה מעלה ודומותיה מעידות על כך. עם זאת נוקט בית הדין הארצי שיטה זהירה של "עקב בצד אגודל", כדי – מחד גיסא – שלא להטביע ספינות ותיקות, אך לתת נתיבה גם לספינות חדשות."
157. כללם של דברים – דברי כאן אינם אלא צמצום במעט של שער הכניסה להכרה ביחסי עובד ומעסיק באמצעות יישום הפסיקה שהייתה קיימת עוד לפני בוא פסק דין זה לעולם. מאחר שלא יושמה עד עתה מצאנו כי בשלה העת לכך נוכח התמורות והשינויים החלים בעולם העבודה, ועל מנת ליתן מענה הולם לעולם העבודה המשתנה. לבסוף חשוב לומר כי מתן האפשרות לטעון לחוסר תום לב מובהק היא טענה המוטלת לפתחו של המעסיק והיא איננה חזות הכל, אלא טענה אחת מבין רבות, אלא שגם אותה יש להביא בשקלול הדברים במקרים המתאימים.
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. חוות דעתה המקיפה ורחבת היריעה של חברתי הנשיאה ורדה וירט-ליבנה כוללת מספר חלקים. בחרתי להתמקד בחידוש המשמעותי שבא לידי ביטוי במתווה שנקבע על ידה ביחס לדרך ההתחשבנות בעת הכרה ביחסי עובד-
--- סוף עמוד 102 ---
מעסיק בדיעבד. שוכנעתי כי מתווה זה, ככל שייושם במסגרת העקרונות המנחים שצוינו על ידה ויפורטו גם להלן, יאפשר פתרון פרקטי ומאוזן לסוגיה שמעסיקה את בתי הדין לעבודה מזה שנים רבות, תוך שמירה על עקרונות היסוד עליהם מבוססים דיני העבודה. מטעמים אלה יש בידי להסכים לו, תוך שינוי עמדתי מזו שהובעה בעבר (ע"ע (ארצי) 110/10 רפי רופא - מרקם סוכנות לביטוח בע"מ (22.12.11); להלן: עניין רופא), וזאת למען יצירת הלכה ברורה, מוסכמת ויציבה.