בבית המשפט העליון
רע"א 7278/17
לפני: כבוד השופט ד' מינץ
המבקש: איל אושדי
נ ג ד
המשיבים: 1. ראובן שולמן
2. י.ש אבן ישראל בע"מ
3. מרדכי קוגל
4. עופר מחלב
5. רשם מקרקעין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים, שניתנה על ידי כבוד השופט ע' שחם, מיום 2.07.2017 בתיק ת"א 22897-05-15
בשם המבקש: עו"ד צמח גרין
החלטה
1. לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' שחם) בת"א 22897-05-15, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להורות על גילוי מסמכים.
2. עניינו של ההליך בתביעה שכנגד שהגיש המבקש נגד המשיבים ואחרים, ובמרכזה עומדת טענת המבקש להלוואה שהעניק למשיבים ולחבות המשיבים לפירעונה. במסגרת הלוואה זו, נרשמה לטובת המבקש הערת אזהרה על חלק מסוים במקרקעין בבעלות המשיבים. על מנת לבסס את תביעתו, הגיש המבקש ביום 24.3.2017 בקשה לבית משפט קמא שיעשה שימוש בסמכותו ויורה לרשם המקרקעין למסור העתק לעיון וצילום של שורה של שטרי רישום והמסמכים הקשורים אליהם. המבקש טען כי שטרי הרישום המבוקשים נערכו לאחר רישום הערת האזהרה לטובת המבקש. לפיכך, לשיטתו, יש להניח כי בשטרי הרישום ישנה התייחסות להערת האזהרה לטובתו ולמהותה. בנוסף, נתבקש בית משפט קמא להורות למשיבים על גילוי הסכמים וטיוטות הסכמים עם צדדים שלישיים. המבקש טען כי גם מסמכים אלה יוכלו לשפוך אור על נסיבות רישומה של הערת האזהרה וחובם של המשיבים למבקש.
3. ביום 2.7.2011 דחה בית משפט קמא את הבקשה. בהחלטתו נקבע כי הבקשה אינה מצביעה על רלוונטיות לכאורית של המסמכים המבוקשים, ומבוססת על השערות והנחות בלבד ללא כל תימוכין. עוד צוין כי המסמכים נוגעים לצדדים שלישיים ולא מתקיימות הנסיבות המחמירות לגילוי מסמכים הנוגעים לצדדים אלו. באשר להסכמים ולטיוטות אשר המבקש ביקש את גילויים ציין בית המשפט כי עיין בהם ולא מצא רלוונטיות העשויה להצדיק את גילויים. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי.
4. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה נושנה היא כי בעניינים שבסדרי הדין לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ביותר וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות בנושאים אלה אלא כאשר ההחלטה היא בניגוד לדין וגורמת לעיוות דין לאחד הצדדים (ראו למשל: רע"א 8900/13 תדיראן הולדינגס בע"מ נ' זקי הבר (27.3.2014); רע"א 5161/13 ש.ב.א מפעלי מתכת בע"מ נ' ליאוניד שפרן (19.8.2013)). הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לגילוי מסמכים, בהן נפסק זה מכבר כי ערכאת הערעור תתערב רק במקרים בהם ההחלטה שהתקבלה אינה מתקבלת על הדעת או שאינה מביאה בחשבון את כל הנסיבות הרלוונטיות (ראו: רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה (15.3.2011); רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט 54, 61 (1995)). דעתי היא כי המקרה דנא אינו נכנס בגדר מקרים חריגים אלה.