בסיכום עמדתו קובע השופט שילה כי "במקרה דנן, שעה שלא הודר יורש מירושתו ונקבע בהסכם הממון ששכר הדירה מהבניין יועבר לאלמנה אחרי מות המנוח, לא מדובר בהוראה הסותרת את סעיף 8, היות שמדובר בהענקה בלבד. סעיף זה לא עוסק בחלוקת העיזבון ואינו סעיף ירושתי. הוא עוסק בהיקף רכושו של המנוח ולכן מדובר בסעיף ממוני שיש לו תוקף" (פסקה 18 לפסק דינו). לפיכך הגיע למסקנה כי צדק בית המשפט לענייני משפחה בקביעתו לפיה ההוראה בהסכם הממון, המקנה לאלמנה את דמי השכירות באולמות למשך חייה, אינה סותרת את הוראות סעיף 8 לחוק הירושה והיא תקפה, ועל כן יש לדחות את ערעור המבקשים לענין זה.
השופט ש' שוחט הגיע למסקנה שונה. לדבריו, אכן בעוד דיני הרכוש הזוגי עוסקים בקביעת היקף העיזבון, דיני הירושה והצוואה עוסקים בחלוקת העיזבון, ואין מדובר בהתנגשות דינים אלא בהסדרים שיש להפעיל באופן ששואף ליצירת הרמוניה ביניהם, כפי שגם הובהר בענין פלוני. בהתאם לכך, מציין השופט שוחט כי מקובל עליו כי בהסכם ממון רשאים בני הזוג לקבוע איזון משאבים שונה מברירת המחדל שבחוק יחסי ממון, אשר יחול גם לעת פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג. כן מקובלת גם עליו האבחנה של פרופ' ליפשיץ, הנזכרת לעיל. ואולם, לדעתו ביישומם של עקרונות אלה במקרה הנדון יש כדי להוביל לתוצאה מעט שונה מזו שהגיע אליה השופט שילה. לגישתו, אין אמנם מניעה להענקה הדדית של נכסים בין בני זוג, גם לעת פטירה, במסגרת הסכם ממון, אך זאת רק בנוגע לנכסים בני האיזון של בני הזוג. לעומת זאת, "הוראה בהסכם ממון לפיה יעבור רכוש פרטי שאינו בר איזון, של מי מבני הזוג, לבן זוגו האחר, לעת פקיעת הנישואין עקב מוות של בן הזוג המעניק, תהא בטלה משום שהיא חורגת מעיקרון האיזון וכלליו ועניינה, בעליל, חלוקת עיזבון להבדיל מקביעת היקף העיזבון" (פסקה 8ג' לחוות דעתו). לדעת השופט שוחט ההענקה במקרה דנן היא מהסוג השני, ועל כן היא מנוגדת להוראת סעיף 8 לחוק הירושה ובטלה.
8. השופטת ע' רביד הצטרפה כאמור לעמדתו של השופט שילה, תוך שציינה בין היתר כי לדעתה, בניגוד לדעתו של השופט שוחט, אין בהסכם הממון משום "הענקה של נכס שאינו בר איזון", אלא רק את פירותיו של הנכס, שכן הנכס במקרה זה הם האולמות עצמם, השייך ליורשים בלבד וממשיך להיות שייך להם. מכאן שמדובר אך בהוראה ספציפית לעניין פירות נכס. "הדבר דומה לזכות מגורים לכל החיים, שנתן בן זוג למשנהו בדירת המגורים הרשומה ושייכת לבן הזוג המעניק, וזאת בהסכם ממון בלבד ולא בצוואה. הוראה שלטעמי יש מקום לכבדה".