הגם שחיסיון עורך דין לקוח הינו חיסיון מוחלט במובן זה שבית המשפט אינו רשאי להסירו, קיימים מצבים שבהם לחיסיון אין תחולה. בין אלה: כאשר הלקוח ויתר על החיסיון; כאשר המידע נוגע לתכנון עבירה עתידית; בנסיבות של תביעת שכר טרחה של עורך דין נגד לקוחו; ועוד. המשותף לאלה הוא העדר קשר ענייני לשירות המקצועי. בהקשר זה אפנה לרע"פ 751/15 אברג'יל נ' מדינת ישראל, בפסקה 17 לפסק דינו של כב' השופט שהם וההפניות שם (פורסם בנבו, 9.12.15) (להלן: "הלכת אברג'יל"), שם נקבע כי סכום שכר הטרחה או חשבוניות המס שמוסר עורך הדין ללקוח ככלל אינם חוסים בחיסיון עורך דין לקוח. בדומה נקבע כי זהות הלקוח, סוג השירות ומהות הטיפול אינם חוסים בחיסיון האמור (ראה: בג"ץ 744/97 גוזלן נ' השופט אהרון אמינוף – בית המשפט המחוזי נצרת, פ"ד נא(1) 355 (1997)).
דוחות כספיים כ"סוד מסחרי"
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") קובע בין היתר כדלקמן:
"'סוד מסחרי', 'סוד' – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;..."
סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, שכותרתו "אי גילוי סוד מסחרי", מתווה את האמצעים שבהם רשאי בית המשפט להגן על סודות מסחריים של בעל דין במסגרת הליך משפטי. בין אלה: מתן צו איסור פרסום; מתן הוראות באשר לאופן הגשת הראיות; איסור על גילוי הראיות אם העניין באי הגילוי עדיף על הצורך בגילויה לשם עשיית צדק והאמצעים המתונים אינם מספיקים. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון (כבוד השופט דנציגר) ברע"א 7515/16 לוזון נ' ברקוביץ, בפסקה 20 (פורסם בנבו, 5.12.16) (להלן: "פרשת לוזון"), שלפיהם:
"בהקשר של נתונים כספיים של חברה פרטית כבר הבעתי בעבר את דעתי, כי אלה מהווים, ככלל, מידע סודי, שנדרשת הצדקה כבדת משקל כדי לגלותו".
בית המשפט הוסיף וקבע בפרשת לוזון הנ"ל כי:
"...במיוחד בנסיבות בהן מערכת היחסים בין הצדדים היא עכורה ומתנהלים ביניהם הליכים משפטיים נוספים, מן הראוי לקבוע כי המשיב ובאי כוחו יידרשו לחתום על התחייבות מפורשת ומפורטת לפיה יוכלו לעשות שימוש במסמכים שיגולו אך ורק לצורך ההליך דנן ויתחייבו שלא לעשות במסמכים שיגולו שימוש כלשהו, במישרין או בעקיפין, בכל עניין אחר, לרבות הליכים משפטיים אחרים". (ההדגשות במקור – א.א.)
וראה גם: עע"מ 10845/06 שידורי קשת בע"מ נ' הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, בפסקה 101 (פורסם בנבו, 11.11.08).