פסקי דין

עמ (ב"ש) 54050-01-18 יינות ביתן בע"מ נ' פקיד שומה אשקלון - חלק 10

04 אפריל 2021
הדפסה

פרטים מיליוני ש"ח
שינוי בהון החוזר מאשראי ספקים 60
ביטול הקדמת תשלום לספקים 20
חיוב ספקים 45
סה"כ תזרים נוסף בשנה ה- 1 125

84. צוין בתכנית העסקית כי על פי ניסיון קודם של רכישת סניפים צפויה עליה ברווח הגולמי, בשיעור של 1% לאחר הרכישה וזאת בשל יכולת קנייה משופרת, שכן הספקים יידרשו להשוות את המחיר לכל הרשת והקניות תיעשנה במאוחד. בתכנית העסקית פורט תזרים המזומנים הצפוי של הרשת המאוחדת לאחר רכישת כמעט חינם וצוין כי לפי תחזית תזרים זו ככל הנראה ניתן יהיה להקדים את החזר ההלוואה ארוכת השנים.
85. ניתן ללמוד מהתכנית העסקית, בראש ובראשונה, שציפיותיה של יינות ביתן באשר להכנסות בעקבות ביצוע העסקה, אשר יסייעו בפירעון ההלוואות, לא היו "מענק הספקים" דווקא, שאותו ציפתה לקבל מספקיה, כי אם בראש ובראשונה שינוי תקופת האשראי ותנאי האשראי, שהיו קיימים בכמעט חינם. לצד אלו ציפתה יינות ביתן ל"חיוב ספקים", עבור שטחי קירור והשקעות כפי שנהוג בענף, היינו, הנחות שונות הניתנות על ידי הספקים, עבור שטחי קירור, ועבור נושאים שונים, לרבות מענק הספקים, כאשר האומדן היה ל- 45 מיליון ₪ בלבד בסעיף זה. לא מדובר אפוא בזכות ל"מענק ספקים" דווקא, אלא בשורה שלמה של התחשבנויות עם הספקים, במסגרת ההתנהלות העסקית השוטפת בין יינות ביתן לבינם.
86. יינות ביתן ניהלה אפוא את המשא ומתן עם בעלי המניות בכמעט חינם על יסוד צפי לעליה בהכנסות, בין היתר בשל כוונותיה לבצע צעדי ייעול בכמעט חינם, וצפי להטבה בתנאי הסחר עם הספקים, כגון שינוי במועדי האשראי והתשלום, חיוב הספקים בהשתתפות תמורת מקומות קירור וכיוצ"ב, כמו גם קבלת הנחות שונות מהספקים, ביניהם גם ההנחה אשר כונתה "מענק ספקים". יינות ביתן הניחה שכל אלו יסייעו לה לפרוע את ההלוואות שנטלה מהבנקים לשם רכישת המניות, ולאו דווקא מענקי הספקים.
87. חוות דעת הראשונה של רו"ח אל- על בדבר שווי הזכות למענק הספקים (אשר לא הוצגה לפני), ניתנה לראשונה ביוני 2013, כתשעה חודשים לאחר החתימה על הסכם המיזוג, שהמשא ומתן לכריתתו וודאי החל זמן מה לפני כן. הגרסה שלפיה הסתכמו מענקי הספקים ל-110 מיליון ₪, לא הייתה קיימת אפוא לפני החתימה על הסכם המיזוג.
88. קושי נוסף בחוות דעתו של רו"ח שוב עולה מהנחתו שלפיה יינות ביתן היא זו הזכאית לקבל את מענק הספקים, ישירות מהספקים, ולא החברה הנרכשת כמעט חינם. על בסיס הנחה זו השווה רו"ח שוב בין "הזכות למענק הספקים" לבין כל זכות חוזית אחרת הנרכשת במסגרת עסקה של צירוף עסקים, כגון הזכות לאי תחרות, וציין כי כאשר הזכות האמורה היא של חברת האם הרוכשת, להבדיל מזכות של החברה הנרכשת, החברה הבת, יש להכיר בזכות החוזית האמורה בדוחותה הכספיים הנפרדים של חברת האם, היינו יינות ביתן בענייננו, כנכס נפרד, ולא כחלק מחשבון ההשקעה בחברת הבת. אלא שגם הנחה זו אינה תואמת את המציאות. בפועל, לא רק יינות ביתן זכאית למענקים, אל גם כמעט חינם. הסכמי הסחר עצמם עוסקים לא רק במענקים ליינות ביתן, אלא גם במענקים לכמעט חינם, במיוחד לסניפים חדשים. המפקחת השיבה בחקירתה הנגדית כי הזכות לקבלת הנחה מסוימת היא בסניפים החדשים, ובחלק מההסכמים צוינו סניפים ספציפיים, ועל כן ביררה עם הספקים מדוע החשבונית יצאה ליינות ביתן ולא לכמעט חינם. התשובה שניתנה לה, למשל על ידי הספק נטו מלינדה, היתה כי מר ביתן קבע למי תצא החשבונית. בחוות הדעת של רו"ח אל- על ובחוות הדעת של רו"ח שוב יוחסה מלוא הזכות ליינות ביתן, מבלי שניתן כל הסבר מניח את הדעת לכך שחלק מהזכות לא נזקפה לטובת כמעט חינם. יינות ביתן מצדה לא הפריכה את טענותיה של המפקחת באשר לזכאותה של כמעט חינם למענקי ספקים, לא פירטה מהי חלוקת המענקים בין השתיים, אף לא ביארה מהי ההשלכה של זכאות כמעט חינם למענקים על אופן דיווחה של יינות ביתן בדוחות הכספיים.
89. מכאן לקושי נוסף באשר לדיווח החשבונאי, המתעורר בשל ההבחנה בין אותו נכס, "זכות" למענק ספקים, אשר נמצא זכאי להצגה כנכס נפרד, אף לייחוס של חלק מתמורת המניות, בעוד שה"זכות" לקבלת הנחות (או לקבלת תמורה בעד סידור הסחורה על המדפים או בעד שטחי הקירור) לא זכתה להתייחסות דומה. כשם שנוצרה ליינות ביתן 'זכות' למענקי ספקים בעקבות רכישת מניות כמעט חינם, כך נוצרה לה גם 'זכות' לקבלת הנחות מספקיה בשיעורים מוגברים, במסגרת אותם חוזי סחר בדיוק, ומכוח אותו נוהג שהיה קיים בענף. מר ביתן העיד כאמור כי בעקבות העסקה הוא דרש מהספקים הנחות גבוהות יותר מאלו שקיבל בעבר, לפני העסקה, כשם שדרש מענקי ספקים. הבחירה להציג רק את ה'זכות' למענק הספקים כנכס בלתי מוחשי נפרד, ולא את ה'זכות' להנחות, לא בוארה, ולא ניתן הסבר מניח את הדעת.
90. גם להבחנה בין ה"זכות למענק ספקים" לבין נכס 'אי התחרות' ו'המותג', לא ניתן הסבר המניח את הדעת. כפי שציין רו"ח אל- על בסעיף 7.2 בחוות דעתו, ניתן לאתר בעסקה נכסים בלתי מוחשיים נוספים, 'מותג', ו'אי תחרות', שאותם הכיר והעריך בנפרד מהמוניטין. לעניין "מותג" ציין כי כלל פעילותה של החברה הנרכשת מבוססת על המותג "חצי חינם". אשר להסכם 'אי התחרות' ציין כי בעלי השליטה בכמעט חינם התחייבו שלא להתחרות, במישרין או בעקיפין, בפעילות העסקית של יינות ביתן, לתקופה של שנה. את שווי המותג אמד על בסיס שיטת הפטור מתמלוגים, וציין כי שיעור התמלוגים השנתי מסך ההכנסות המיוחסות למותג נאמד בכ- 0.8%. אשר לשווי הסכם אי התחרות הניח כי קיומו של הסכם אי תחרות משקף הפרש בתזרימי המזומנים בשיעור של כ- 25%. רו"ח אל-על הוסיף כי נכסים 'בלתי מוחשים' אחרים לא הוערכו בנפרד מהמוניטין, שכן לא גלומות בהם הטבות מיוחדות השונות מתנאי שוק. על פי הסברו, לא בוצעה הערכת שווי נפרדת למערכות המחשוב והתוכנות המשרדיות, ושווי כוח האדם המיומן לא הוצג בנפרד, שכן בתקינה החשבונאית הוא מוגדר כחלק מהמוניטין.
91. על רקע חוות דעתו של רו"ח אל- על, לא ברור מדוע 'המותג' ו'הזכות לאי תחרות' לא הוצגו כנכסים נפרדים (בדוח מוצגים בערכים 'מוניטין' והסכם 'אי תחרות' פרטים משנים קודמות, שאינם קשורים לעסקת כמעט חינם), במיוחד נוכח עמדתו של רו"ח שוב, אשר מצא דימיון בין ה'זכות למענק ספקים' לבין ה'זכות לאי תחרות', והתייחס לזכות החוזית לאי תחרות בהרחבה. על פי הסברו של רו"ח שוב, בדוחות הכספיים המאוחדים יש להכיר בזכות לאי תחרות כנכס בלתי מוחשי, ואולם בדוחות הכספיים הנפרדים יש להבחין בין שני תרחישים: האחד, כאשר החברה הבת (עסק הנרכש) היא הישות הזכאית להגנה מפני תחרות הרי יש לכלול את הנכס הנובע מהזכות החוזית כחלק מחשבון ההשקעה בחברה הבת, כיוון שנקודת המבט של הדוחות הכספיים הנפרדים, לחברה האם אין כל זכות חוזית להגנה מפני תחרות, ועל כן אין להכיר בה כנכס נפרד; השני, ככל שההחברה האם (הישות הרוכשת) היא הזכאית להגנה מפני תחרות, יש להכיר בזכות החוזית כנכס נפרד ולא כחלק מחשבון ההשקעה בחברה הבת.
92. גם הערכת שוויו של הנכס 'זכות' למענק ספקים אינה נקייה מספקות. רו"ח אל-על העריך בחוות דעתו את ערכה של הזכות למענק ספקים בכ- 110.2 מיליוני ₪. לתצהיר עדותו של מר ביתן צורפה טבלה שכותרתה "חיוב ספקים בגין מענקי פתיחה- רכישת צים", שאינה נושאת תאריך, המתייחסת ל"מענקים" בסך של 124,058,000 ₪. אחד מהספקים, "ביכורי ביתן", פורט כמעניק 13,640,000 ₪, ונראה כי סכום זה הופחת מרשימת המענקים, בשל היותו מוענק על ידי חברת הבת, כפי שביארה המפקחת. כפי הנראה הסתמך רו"ח אל-על על טבלה זו שהוכנה על ידי יינות ביתן או מטעמה, ואולם כלל לא ברור שהסכומים הנקובים בטבלה מתייחסים למענקי הספקים בלבד. המפקחת הצביעה על כך שיינות ביתן לא הייתה עקבית בגישתה, ולעיתים כללה ב"מענק הספקים" גם הנחות אחרות שניתנו לה. על פי האמור בתצהיר עדותה הראשית, לשם כימות ההכנסה השנתית מ'מענקים' הביאה יינות ביתן בחשבון לא רק את המענקים, אלא גם הנחות מסוג אחר, המסתכמות לסכומים ניכרים של מיליוני שקלים, שלא ניתנו לה מכוח הצטרפותם של סניפים חדשים לרשת כתוצאה מרכישת כמעט חינם. מר ביתן עצמו השיב בחקירתו הנגדית כי ב"מענק" בסך של 6.6 מיליון ₪ משטראוס, כללה יינות ביתן לא רק את ה"מענק" בסך של 6 מיליון ₪ הקשורים בעסקת כמעט חינם, אלא גם מענק בסך של 600,000 ₪, שעליו סיכמה יינות ביתן עם שטראוס במועד מאוחר יותר, לגבי פתיחת סניף חדש שאינו קשור בדרך כלשהי לעסקת כמעט חינם (עמ' 11 בפרוטוקול הדיון מיום 16.12.2019, שורות 17-26).
93. רו"ח אל-על ציין בחקירתו הנגדית כי הוא לא בחן את החוזים עם הספקים (עמ' 14 בפרוטוקול הדיון מיום 16.12.19, שורות 15-20), אף לא את הסכם המיזוג (עמ' 15 בפרוטוקול הדיון מיום 16.12.2019, שורות 1-4), הוא אף לא ביאר כיצד נערך התחשיב שערך, ובהינתן העובדה שיינות ביתן לא שמרה בעקביות על ההבחנה שערכה בין "מענק" הספקים שקיבלה בעקבות רכישת כמעט חינם, לבין מענקים שאינם קשורים בעסקה והנחות אחרות שקיבלה מספקיה, מתעוררים סימני שאלה למקרא תחשיבו.
94. בחקירתו הנגדית השיב רו"ח אל- על, שאילו היה יודע ש"מענק" הספקים ניתן בתמורה לעמידה ביעדים או במכירות, היה השווי למועד העסקה נמוך יותר מזה שקבע (עמ' 19 בפרוטוקול הדיון מיום 16.12.2019, שורות 1-6), ובהינתן העובדה ש"המענקים", למרות שמם, אינם מענקים, אף לא סובסידיה, כי אם הנחות על בסיס מכירות שבוצעו בפועל (רו"ח אל – על אף השיב במפורש בחקירתו הנגדית כי סביר להניח שהספקים אינם משלמים את הסכומים סתם כך, אלא מפיקים מכך תועלת כלכלית (עמ' 19 בפרוטוקול הדיון מיום 16.12.2019, שורות 29-33), קיימת בעיה באופן הערכת שוויה של הזכות הנטענת.
95. זאת ועוד, הערכת שוויה של הזכות על בסיס ההכנסות הצפויות ממנה, היא הערכה בעייתית (ראו הדיון לעניין הערכת מוניטין בפרשת אינווסט), הממעטת בערכן של שווי הזכויות האחרות, או ה"תועלות" הכלכליות האחרות, כפי שהגדיר זאת רו"ח אל-על, ומשלא הוצגה במקביל הערכת שווי מלאה באשר לשווין של מניות כמעט חינם, תוך התייחסות למרכיב השליטה, או לשוויו של העסק של כמעט חינם כ'עסק חי', על יסוד ההכנסות הצפויות ממנו, לא שוכנעתי שההערכת השווי של הזכות כביכול למענק ספקים היא אכן הערכת שווי אמינה.
96. לסיכום נקודה זו, חוות הדעת של רו"ח אל-על ושל רו"ח שוב, מעלות מספר סימני שאלה באשר לדיווח החשבונאי על ה"זכות" למענק ספקים כנכס נפרד מהמניות, המקשות על אימוץ חוות הדעת, עוד לפני יישום הוראות הפקודה.

עמוד הקודם1...910
11...21עמוד הבא