118. גם הסכם 'אי התחרות' אינו מהווה רכישה של "נכס נפרד" בנסיבות אלו, יינות ביתן אף לא טענה זאת.
119. יינות ביתן לא רכשה גם זכות כלשהי מספקיה, וההתקשרות החוזית עמם היא בהקשר להפקת הכנסתה השוטפת מעסק, התקשרות שמטרתה הפצתם של מוצרים ללקוחות. יינות ביתן לא רכשה מהספקים את המוניטין שלהם, (שלשם עידודו העניקו לה הטבות שונות במהלך העסקים הרגיל), אף לא רכשה "נוהג" למתן הנחות או מענקים, שהיה קיים עוד לפני עסקת המיזוג, וללא קשר עמה.
120. בד בבד עם רכישת עסק והרחבת הפעילות נוצרות הזדמנויות עסקיות חדשות, עולה כושר המיקוח, יש וגדלה הרווחיות בשל האפשרות לנקיטת הליכי יעול. מטבע הדברים מלווה רכישת עסק, באמצעות רכישת מניות או בכול דרך אחרת, בהתקשרויות חוזיות רבות, עם ספקים או עם לקוחות. ואולם ההתקשרויות האמורות אינן בגדר רכישת "נכסים נוספים" לצד רכישת העסק או המניות, כי אם התקשרויות חוזיות לשם הפקת ההכנסות השוטפות על פי סעיף 2(1) בפקודה.
121. [לעניין הדיון בסוגיית ה"נכס" ראוי להזכיר שתי נקודות נוספות. גם אם היה מקום לאמץ בדוח החשבונאי בעקבות עסקת כמעט חינם את תקן החשבונאות הבינלאומי 3 (IFRS) בדבר צירוף עוסקים, מבחינת הוראות הפקודה נבחנת חבות המס של כל חברה בנפרד, וככל שנרכש "עץ", המניב מענקים, לצדן של המניות, חלק מהעץ "נרכש" לכאורה על ידי כמעט חינם, ועל כן אין להציגו לצורך מס בדוחותיה של יינות ביתן, בוודאי שאין לייחס לו חלק מעלות רכישת מניות חברת חינם, המוצגת בדוח הנפרד של יינות ביתן בלבד.
122. שנית, אילו אכן לא היה מדובר בהנחה המובאת בחשבון בהתקשרות הפירותית השוטפת בין יינות ביתן לבין ספקיה, במסגרת חישוב ההכנסה לפי סעיף 2(1) בפקודה, אלא בדבר מה נוסף, ב"מענק", או ב"עץ" חדש שנוצר או שניתן ליינות ביתן "במתנה" מספקיה, היה על יינות ביתן לדווח על הכנסה בגובה שוויו של ה"עץ" ששקיבלה מבלי ששילמה עבורו דבר (110 מיליוני ₪ נוספים), וניתן היה לשקול האם יש מקום לפרוס את ההכנסה שנוצרה לה בשל אותו עץ על פני מספר שנות מס כשנות השימוש בנכס האמור].
123. ניתוח המהות הכלכלית של העסקה בענייננו, מלמד אפוא על כך שבעקבות רכישת מניות כמעט חינם התחזקו מעמדה של יינות ביתן כרשת קמעונאית המפיצה את תוצרתם של הייצרנים, אף כוח המיקוח שלה במשא ומתן עם ספקיה. כפועל יוצא שופרו תנאי הסחר בהסכמי הסחר בינה לבין ספקיה. יתרונות מסחריים אלו אכן נוצרו בשל התרחבות הרשת בעקבות עסקת הרכישה, ואולם יחד עם זאת, לא מדובר כאמור ברכישת "עץ" נוסף שרכשה יינות ביתן, מבעלי המניות (כמוניטין, אי תחרות, וכיוצ"ב), אף לא ב"עץ" שרכשה מהספקים. הניסיון לעצב את ההתקשרות החוזית עם הספקים ולהציגה כרכישת זכות חוזית היא מלאכותית ומאולצת, בדומה לניסיונות שנדונו בפסיקה לעצב התקשרויות חוזיות כ"ויתור" על זכות, ואין בה כדי להעיד על רכישת נכס.