"סעיף 21(ב) מורה כי מקום בו נתקבל לידי הנישום מענק, או שנמחל או שומט חוב שמקורו בהלוואה לרכישת נכס, יירשם "המחיר המקורי" של הנכס בהתאם להוצאה שהוצאה בעת רכישתו, בניכוי המענק, או החוב שנמחל, או שומט (כל זאת בכפוף לסייגים המנויים בסעיף). סעיף זה קובע, אפוא, חריג לכלל לפיו אירועים שהתרחשו לאחר ביצוע עסקת מכר ויש בהם כדי להשפיע על מחירו המקורי של הנכס – לא יובאו בחשבון לעניין הפחת (ראו: נמדר, יסודות, עמ' 397-394; רפאל, עמ' 544-538). הוראת סעיף זה נועדה למנוע מנישום ליהנות מהמענק שניתן לו לצורך רכישת הנכס, ובמקביל לעשות שימוש בסעיף הפחת כהוצאה מוכרת עבור אותו נכס, בהתאם ל"מחיר המקורי" הגבוה עובר לקבלת המענק (מטרה זו עולה מדברי ההסבר להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 21), התשל"ד-1974, ה"ח 147 (18.03.1974) לפיה: "אין כל הצדקה לתת פחת גם בשל אותו חלק מנכס שרכישתו מומנה כך")".
135. לסיכום נקודה זו, גם אילו היה מקום לקבל את עמדתה של יינות ביתן, ולהציג את ה"זכות" למענק ספקים כנכס נפרד, או לייחס לה חלק מהמחיר המקורי של המניות, בהעדר קביעה מפורשת בפקודה או על פיה, לא היה ניתן לתבוע ניכוי בעד פחת בשל נכס זה, שלא נקבע לו שיעור לניכוי בעד פחת.
נושאים אחרים
136. יינות ביתן לא טענה בסיכומיה טענות כלשהן באשר לנושאים אחרים אשר נדונו בצו, ועל כן יש לראותה כזונחת את הטענות האמורות. על כל פנים, לא מצאתי כל פגם בקביעת פקיד השומה בצו בעניין שאר הנושאים שנדונו בו.
קנס גירעון
137. פקיד השומה קבע כאמור בצו כי קנס גירעון יוטל בהתאם לשומה שתתקבל. במהלך חקירתה הנגדית ביארה המפקחת כי ככל שידחה הערעור ותאושר השומה העיקרית, יוטל קנס גירעון בשיעור של 15%, בעוד שככל שתתקבל השומה החליפית יקבע קנס גירעון בשיעור של 30%. יינות ביתן טענה שאין לחייבה בקנס גירעון, בשל כך שפקיד השומה לא הפעיל שיקול דעת באשר לשיעור הקנס. עוד טענה כי מדובר במחלוקת משפטית, ולא ברשלנות מצדה.
138. סעיף 191 בפקודה קובע-
(א) בסעיף זה, "גרעון" - הסכום שבו עודף המס שנישום חייב בו על המס שהוא חייב על פי הדו"ח שלו לפי סעיף 131, או סכום המס שנקבע לפי סעיף 145(ב) אם לא הגיש דו"ח כאמור, הכל לפי הענין.
(ב) נישום שלגביו נקבע גרעון העולה על 50% מהמס שהוא חייב בו ולא הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה שלא התרשל בעריכת הדו"ח שמסר או באי מסירת דו"ח, יהא חייב בקנס בשיעור של 15% מסכום הגרעון.
(ג) היו למנהל או למי שהוסמך לכך על-ידיו טעמים סבירים להאמין, כי הגרעון נוצר במזיד ומתוך כוונת הנישום להתחמק מתשלום מס, יווסף לסכום המס שאותו נישום חייב בו, כפל הקנסות הנקובים בסעיף קטן (ב).
(ג1) נישום שלגבו נקבע גירעון בסכום העולה על 500 אלף שקלים חדשים לשנה, והגירעון האמור עולה על 50% מהמס שהנישום חייב בו, רשאי פקיד השומה להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון אם הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה...
(3) תכנון מס שנקבע לגביו בשומה סופית כי הוא מהווה עסקה מלאכותית, ובלבד שהנישום לא דיווח עליה, או עסקה בדויה לפי סעיף 86...