"אני הח"מ... מאשר בזאת כי ההחלטה הנ"ל התקבלה כדין בהתאם למסמכי ההתאגדות של החברה ומטרותיה (מעודכנים להיום) בישיבת הנהלת החברה/בישיבת הדירקטוריון של החברה שהתכנסה כדין.
כמו כן הנני מאשר כי הרכב החתימות המצוין בהחלטה הנ"ל מחייב את החברה, וכי נתקבלו כדין כל ההחלטות והאישורים הדרושים על פי כל דין לצורך ההחלטה הנ"ל, לרבות על פי פרק ד1 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983/פרק חמישי לחלק שישי לחוק החברות, התשנ"ט-1999."
במסגרת עסקת הנדסה, החלטות דירקטוריון חפציבה הנדסה להעמיד ערבויות לבנק מזרחי להבטחת פעילותן הכספית של חפציבה שיכון וחפציבה השקעות, אושרה על ידי עו"ד צח פולק ששימש כבא כוחה של חפציבה הנדסה. מדובר באישור בנוסח זהה לנוסח שבו אושרה עסקתBTB מזרחי על ידי ב"כ חפציבה השקעות (בהבדל אחד: עו"ד פולק מחק בקו את המילים: "לרבות על פי פרק ד1 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983"). ובמסגרת עסקתBTB דיסקונט, חפציבה השקעות חתמה על כתב המסגרת שבגדרו התחייבה לשעבד את הפיקדון הכספי שקיבלה מבועז יונה להבטחת פירעון ההלוואה שהוא עצמו נטל – ועל גבי מסמך זה אושר על ידי ב"כ חפציבה השקעות כי הערבות ניתנת "בתוקף החלטות שהתקבלו על פי כל דין של האורגנים המוסמכים".
הנה כי כן, משאין חולק כי מרדכי יונה עמד מאחורי עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה – אין מקום לקבוע כי הבנקים ידעו, או צריכים היו לדעת, שהעסקאות לא קיבלו את האישורים הדרושים לפי חוק החברות, וזאת בהיותו בעל כוח ההכרעה הן בדירקטוריון הן באסיפה הכללית של החברות הערבות. הבנקים אף היו רשאים בהקשר זה להסתמך על האישורים שניתנו להם מאת באי כוחן של החברות הערבות, כי לעסקאות ניתנו אישורים כדין.
ד. ביטול העסקאות מחמת אי עמידה בתנאי המקדמי של "טובת החברה"
48. המנהל המיוחד סבור כי עומדת לו זכות לבטל את עסקאות הגב-אל-גב ואת עסקת הנדסה גם מאחר שעסקאות אלה אינן עומדות בתנאי המקדמי הקבוע בסעיף 270 לחוק החברות, והוא שהעסקה היא לטובת החברה. טרם שאדרש לשאלה אם עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה עומדות בתנאי זה, יש לתת את הדעת לסטנדרט ההתנהגות הנגזר מהדרישה כי עסקאות בעלי עניין יהיו "לטובת החברה" (הכוונה היא לסטנדרט החל הן על נושא המשרה המתקשר בעסקה, הן על האורגן הבלתי תלוי שעליו מוטל לאשרה); כאשר בשים לב לטיבו של סטנדרט זה, ייקבע היקפה של הביקורת השיפוטית על עסקאות כאמור. ואולם קודם שאפנה לבחון עניינים אלה, אקדים ואומר כי המנהל המיוחד יוצא מנקודת הנחה שלפיה אי עמידה בתנאי המקדמי של "טובת החברה" מקימה כשלעצמה עילת ביטול כלפי צד שלישי מכוח סעיף 281 לחוק – גם בנסיבות שבהן העסקה אושרה כנדרש. אלא שקביעה זו אינה נקייה מספקות, הן בשים לב ללשון הסעיף הן על רקע תכליתו; ואולם אינני נדרשת לקבוע מסמרות בנדון – שכן כפי שיפורט להלן, ממילא לא עלה בידי המנהל המיוחד להוכיח כי עסקאות הגב-אל-גב או עסקת הנדסה אינן עומדות בתנאי שעניינו "טובת החברה".