סיכומו של דבר – חזקה על עסקת בעלי עניין, שאושרה בהתאם למנגנון הקבוע בחוק החברות, כי היא הוגנת ומקדמת את טובתם של החברה ובעלי המניות. ואולם חזקה זאת ניתנת לסתירה, למשל במקרים שבהם הוכח כי נפל פגם מהותי בהליך האישור בחברה; ובכל מקרה יישומה ייבחן על ידי בית משפט בהתאם לנסיבות העניין, ובין היתר בשים לב למהותה של העסקה העומדת על הפרק ולשאלה אם מנגנון האישור אמנם השיג את מטרתו והפיג את החשש מפני פגיעה בחברה או בבעלי המניות בשל ניגוד עניינים.
51. ומן הכלל אל הפרט: האם עסקאות הגב-אל-גב ועסקת הנדסה מקיימות את דרישת "טובת החברה"?
ייאמר תחילה, כי עסקאות הגב-אל-גב מעוררות מעצם טיבן סימני שאלה בכל הנוגע לתכלית שלשמה הן נערכו. מדובר בעסקאות "מעגליות" – שבמסגרתן כספי ההלוואה שנטלו חפציבה שיכון ובועז יונה מהבנקים נסגרו בפיקדונות כספיים בחשבונה של חפציבה השקעות, ושימשו כבטוחה העיקרית לפירעון אותן הלוואות. במצב דברים זה נבצר מחפציבה השקעות לעשות בכספי ההלוואות כל שימוש שהוא; והדברים "מחשידים" במיוחד בהינתן שעסקאות הגב-אל-גב היו עסקאות הפסד מבחינתם של הלווים (חפציבה שיכון בעסקה הראשונה ובועז יונה בעסקה השנייה). כך בהינתן ששיעור הריבית שנדרשו הלווים לשלם לבנקים בגין ההלוואות, היה גבוה מריבית הזכות שהתקבלה בגין הפיקדון שבו הופקדו כספי ההלוואה; ונוסף על כך הלווים נדרשו לשלם לבנקים עמלה עבור העמדת ההלוואה. בתוך כך, לדברי המנהל המיוחד, עסקת BTB מזרחי הניבה לבנק מזרחי רווח של למעלה מ-250,000 ש"ח בשנה.
בהינתן עלויותיהן הניכרות של עסקאות אלה, ומשלא עלה בידי הבנקים להצביע על תועלת או יתרון כלכלי ספציפי שצמחו ללווים או לחפציבה השקעות כתוצאה מההתקשרות בהן, טוען המנהל המיוחד כי המסקנה המתחייבת היא שכל מטרתן היתה לייפות ולנפח את המאזנים של חפציבה השקעות. וברקע הדברים יוזכר, כי זמן קצר לאחר שנערכו עסקאות הגב-אל-גב, קבוצת חפציבה קרסה ונקלעה להליכי פירוק; וכי בועז יונה, ששימש יחד עם אביו כדירקטור בחפציבה השקעות, הורשע לפי הודאתו בביצוע עבירות מרמה שונות ובין היתר ניהול רישומים כוזבים בספרי החברות בקבוצת חפציבה. ואולם זאת יש להבהיר: טענת המנהל המיוחד היא שמטרת העסקאות היתה בלתי חוקית וככזו היא מעצם טיבה נוגדת את טובת החברה – המדובר בטענה חמורה הנושאת אופי פלילי, שהנטל להוכיחה הוא נכבד; ואף על פי כן, לא הובאה ולו ראשית ראיה לנטען.