"סמכותו של בית המשפט לבחון את מהות העסקה אם היא אכן לטובת החברה – לחוד; נכונותו להפעיל את סמכותו – לחוד; היקף התערבותו – לחוד; ונטל ההוכחה המוטל על הטוען לכך – לחוד. לא כל אימת שמועלית טענה כי עסקה שעמדה בתנאי האישור הנדרשים לפי החוק היא מנוגדת לטובת החברה, יידרש בית המשפט לבחון את הקרביים של העסקה עד כדי התערבות בשיקול דעתם של מקבלי ההחלטות בחברה. נהפוך הוא. לטעמי, נקודת המוצא הינה כי בית המשפט אינו צריך להתערב בעסקאות שאושרו על פי המנגנון הקבוע בחוק. מקובלת עלי הגישה כי עסקה שצלחה את מנגנוני האישור הקבועים בחוק (בפרט כיום בעקבות תיקון החוק והחמרת הדרישות הפרוצדוראליות כמתואר לעיל), ההנחה המקדמית והלכאורית לגביה היא כי הפוטנציאל המזיק של ניגוד העניינים נוטרל". (עניין אלוביץ', פסקה 85).
להשקפתי, התערבות בית המשפט בעסקת בעלי עניין שאושרה כדין ראוי שתיעשה בריסון ובזהירות; ולא בנקל יורם הנטל להוכיח כי העסקה לא היתה "לטובת החברה" מקום שהיא צולחת את מנגנון האישור שבחוק החברות. העברת העסקה תחת שבט הביקורת של בית משפט עשויה אפוא להיות מוצדקת, למשל, במקרים שבהם הוכח כי נפל פגם מהותי בהליך האישור בחברה (ובהקשר זה ראו גם חמדני וחנס, המציעים לקבוע כי הנטל להוכחת הגינות עסקת בעלי עניין עם בעל השליטה תוטל ככלל על בעל השליטה והדירקטוריון – ואולם נטל זה יועבר לתובע כאשר העסקה נכרתה בהליך הוגן).
ייתכן שיהיה מקום לביקורת שיפוטית על התקשרות בעסקת בעלי עניין גם במקרים שבהם בשל מאפייניה הייחודיים, נראה שאין בכוחו של מנגנון האישור הקבוע בחוק להבטיח הגנה מספקת לחברה או לבעלי מניות המיעוט. להמחשה, ובלא שאביע עמדה לגופם של דברים, לאחרונה הביעה השופטת ר' רונן עמדתה שכאשר מדובר בעסקה מסוג "Going Private", שבה רוכש בעל השליטה בחברה את החזקות בעלי מניות המיעוט והופך אותה מחברה ציבורית לחברה פרטית, המנגנון לאישור עסקאות בעלי ענין הקבוע בחוק אינו מבטיח כי העסקה שתובא לאישור בעלי מניות המיעוט תהיה מיטבית עבורם – וזאת משבעלי מניות המיעוט אינם יכולים לנהל משא ומתן על תנאי העסקה, אלא להצביע בעדה או נגדה בלבד. לגישת השופטת רונן, בהיעדר משא ומתן ממשי בין הצדדים ההנחה היא שהתנאים נקבעים על ידי בעל השליטה והם אופטימליים עבורו, ועל כן הביקורת השיפוטית חיונית כתמריץ עבור האורגנים של החברה לשפר את תנאי העסקה (ת"צ (ת"א) 40404-03-16 עצמון נ' אסם השקעות בע"מ, פסקאות 46-42 (4.8.2020), יצוין כי ערעור על החלטה זו תלוי ועומד בבית המשפט העליון).