ונחזור לסטנדרט ההתנהגות ולהיקף הביקורת השיפוטית הנדרשת בנוגע ל"טובת החברה". יש הסבורים כי התנאי שלפיו העסקה תהיה "לטובת החברה" דומה לדרישת "ההגינות המהותית" הנהוגה בדין האמריקאי – שהיא אחד ההיבטים של סטנדרט הביקורת המחמיר הנהוג שם בקשר עם עסקאות בעלי עניין, והידוע בכינויו "מבחן ההגינות המלאה" (entire fairness) (ראו, למשל, חביב-סגל עמ' 575). בגדר מבחן זה נדרשים הנתבעים להוכיח את הגינותה המלאה של העסקה, הן בהיבט של אופן אישורה (הגינות פרוצדורלית), הן בהיבט הכלכלי-עסקי (הגינות מהותית) (ראו: עניין אלוביץ', פסקה 76). ואולם נראה כי כיום הנטייה במשפט הישראלי היא של ריכוך הסטנדרט המחמיר של "ההגינות המלאה", ובהתאם לסייג את היקף הביקורת השיפוטית כאשר מדובר בעסקת בעלי עניין שאושרה על ידי החברה על פי המנגנון הקבוע בחוק. ואבאר.
49. ראשית ייאמר, כי "מבחן ההגינות המלאה" האמריקאי נולד בפסיקה בדלוואר על רקע היעדרו של מנגנון לאישור עסקאות בעלי עניין הקבוע עלי חוק, ומבחן זה נועד להכשיר בדיעבד עסקת בעלי עניין ומכאן ההחמרה שבצידו. בחוק החברות הישראלי, לעומת זאת, קבע המחוקק הסדר פרוצדורלי המהווה תנאי מוקדם לאישור עסקאות בעלי עניין, שנועד לנטרל מראש ניגודי עניינים בעסקה – ועל כן הצורך להוסיף דרישה מחמירה בדבר הגינותה המלאה של העסקה פוחת באופן משמעותי (ראו דברי השופט י' עמית, שנאמרו למעלה מהצורך בעניין אלוביץ', פסקאות 87-85).
שנית, תפיסת היסוד שעליה מושתת חוק החברות היא שחברה אמורה להיות מנוהלת על ידי האורגנים שלה, וכי בית משפט אינו הגוף המוסדי המתאים לשקול אם עסקאות הן הוגנות ומיטיבות עם החברה. הבירור המשפטי בעניין מידת הכדאיות הכלכלית של עסקה עלול להיות יקר ומורכב; להיות מוטה מעצם העובדה שנערך בדיעבד ובראי תוצאות העסקה בפועל; ואף עלול לפגוע בוודאות העסקית ככל שיוביל לבטלותן של עסקאות (ראו: אסף חמדני ושרון חנס "הגינות מלאה? בעלי שליטה, חובות הדירקטוריון וביקורת שיפוטית משפט ועסקים ט 75, 83-82 (2008), להלן: חמדני וחנס; מיכל אגמון גונן "הטוב (בעלי מניות המיעוט)?! הרע (בעלי מניות השליטה)?! ובית המשפט – התערבות בתי המשפט בעסקאות בעלי עניין שעברו את הליכי האישור בחברה" ספר גרוס 47, 66 (2015); לחובסקי – חובת אמונים, בעמ' 104-103).
50. על רקע הדברים הללו הביע השופט י' עמית את עמדתו (הגם שלמעלה מן הצורך), כי ככלל על בית משפט להימנע מלבחון לגופן עסקאות בעלי עניין שאושרו כדין ובהתאם למנגנון הקבוע בחוק החברות: