129. בעניין רונית לא מצא בית המשפט הצדקה להורות על פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, בהתאם למסלול החלופי לפי הוראת סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות. זאת הן מהסיבה שאפשר היה לחשב נזק על בסיס אובדן רווחים שניתן לייחס לבעל הזכות (וזהו הסעד העיקרי שנתבקש), והן בשל העובדה כי הנזק שחושב על בסיס חלופת אובדן הרווח, עלה במידה ניכרת על התקרה המרבית שלפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות.
130. כאמור, השאלה האם תובע אשר הוכיח את הפרת זכותו במדגם רשאי לבחור בפיצוי הסטטוטורי חלף הפיצוי על סמך הראיות שמצויות לפני בית המשפט, וזאת ללא קשר לאפשרויות, האובייקטיביות או הסובייקטיביות, להוכיח את הנזק הממשי, הושארה בצריך עיון (סעיף 81) [ראו לעניין זה גם ספרו של ד"ר יונתן דרורי "תרופות כספיות בהליכי קניין רוחני" (תשע"ה – 2015) עמודים 118 – 119 (להלן: "ספרו של דרורי")].
131. ומן הכלל אל הפרט.
132. על אף האמור בהלכת רונית, הרי שבהקשר של סעד הפיצויים ללא הוכחת נזק, יש לעמוד על ההבדלים בינה לבין הלכת תביג המאוחרת לה.
133. הגם שהלכת רונית עוסקת במדגמים בעוד שהלכת תביג עוסקת בפטנטים, סבורני כי העיקרון אשר מתווה הלכת תביג ביחס לפיצויים ללא הוכחת נזק, רלוונטי לדיני הקניין הרוחני בכללותם. בעוד שהלכת רונית לא שללה סעד של פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרה של מדגם, אף שסעד זה לא עוגן מפורשות בפקודת הפטנטים והמדגמים (מדגם לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, תוך הישענות על סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות), שוללת להבנתי הלכת תביג את האפשרות להעניק סעד של פיצויים ללא הוכחת נזק, בהיעדר עיגון בחוק ואף שוללת את האפשרות לשאוב את הסעד מחוק עוולות מסחריות.
134. הלכת תביג קובעת כי מכלל ההן ניתן ללמוד על הלאו, היינו, כאשר המחוקק בחר שלא לעגן בחוק הרלוונטי סעד של פיצויים סטטוטוריים, הרי שבית המשפט לא יוכל להעניק את הסעד המבוקש.
135. לאור האמור, והגם שעניינה של הלכת תביג בפסיקת פיצויים בגין הפרת פטנט, ניתן ללמוד ממנה על דרך ההיקש גם לענייננו. הואיל ובהלכת רונית הושאר העניין בצריך עיון אין מנוס מן הקביעה כי דיאליט אינה זכאית לפיצויים ללא הוכחת נזק בגין הפרת מדגם, שכן אפשרות זו אינה מעוגנת בסעיפי פקודת הפטנטים והמדגמים. תוצאה זו מתחייבת אף בשל אי תיקון כתב התביעה המתוקן, כאמור.
136. מקובלת עלי אף הטענה כי מקום בו לא עמד בפני דיאליט קושי אובייקטיבי בהוכחת נזק, ועל פניו לא עמד קושי כזה וממילא לא נטען אחרת, הרי שאין מקום להסתייע בפיצויים סטטוטוריים ללא הוכחת נזק (ראו פסק דינו של כבוד השופט סולברג, ברונית).