השתלשלות העניינים בתיק
46. כתב התביעה המקורי הוגש על ידי התובעת בלבד. עם זאת, לאחר שמו"מ שנוהל בין הצדדים לא צלח, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של צירופו של נמרודי כתובע נוסף.
47. ביום 9.1.2019 התקיים בפני קדם משפט במסגרתו הסכימו הצדדים להוספתו של נמרודי כתובע כמו גם להגשת כתב תביעה מתוקן, במסגרתו יתוקן הנזק הנטען.
48. לאחר שהוגשו כתבי טענות מתוקנים התקיים בפני קדם משפט נוסף, ביום 3.10.2019, במסגרתו ניתנו הוראות לעניין ההליכים המקדמיים.
49. ביום 9.2.2020 הגישו התובעים בקשה למחיקת כתב ההגנה שהגיש הנתבע, שעה שלא השיב לדרישות המקדמיות שנשלחו אליו. חרף ארכה שניתנה לו, הנתבע לא השיב לבקשה במועד. משכך, קבעתי בהחלטתי מיום 12.3.2020 כי אין לקבל את התנהלותו של הנתבע אשר חרף ארכות רבות שניתנו לו לא פעל לשם השלמת ההליכים המקדמיים ואף לא השיב לבקשה שהגישו התובעים למחיקת כתב ההגנה. עם זאת, שעה שמחיקת כתב הגנה היא סעד קיצוני וחריג, ושעה שב"כ הנתבע טענו כי הקשר עמו נותק, מצאתי שלא להיעתר לבקשה למחיקת כתב הגנה.
חרף זאת, קבעתי בהחלטתי מיום 12.3.2020, כי הנתבע לא יהא רשאי להגיש כראיה מסמכים שטרם הוגשו מטעמו במסגרת התובענה דנן וכי הנתבע ויתר על זכותו לגילוי ועיון במסמכים מטעם התובעים. במסגרת ההחלטה נקבעו מועדים להגשת ראיות מטעם הצדדים.
50. ביום 30.7.2020 הגישו התובעים ראיותיהם.
51. ביום 23.9.2020 הגישו ב"כ הנתבע "הודעה על הפסקת ייצוג". בהחלטתי מאותו היום קבעתי כי בטרם אורה על שחרור מייצוג יש להבהיר אם הנתבע מודע למועד להגשת תצהירים ומוצגים מטעמו.
52. בהמשך, ב"כ הנתבע הודיעו לבית המשפט ביום 18.10.2020 כי יידעו את הנתבע בדבר המועד להגשת ראיות וכן בדבר מועד הדיון הקבוע בתיק, וזאת באמצעות משלוח הודעות דוא"ל. ביום 20.10.2020 הוסיפו ב"כ הנתבע והודיעו, כי אין ברשותם כתובת עדכנית של הנתבע ופרטי ההתקשרות עמו הם כתובת דוא"ל ומספר טלפון שהומצאו לתיק בית המשפט.
53. בהחלטה מיום 20.10.2020 קבעתי, כי שעה שלא הומצאה כתובת מגורים עדכנית, אלא אך מספר טלפון וכתובת דוא"ל, יעדכנו ב"כ הנתבע את הנתבע כי פרטי ההתקשרות שהומצאו לבית המשפט כוללים אך את הפרטים האמורים ומעתה המצאת כתבי בית דין לנתבע תיעשה באמצעות דוא"ל.
54. עוד באותו יום הודיעו ב"כ הנתבע כי עדכנו את הנתבע באמצעות דוא"ל בדבר ההחלטה מיום 20.10.2020. בהחלטה נוספת מאותו היום שוחררו ב"כ הנתבע מייצוגו ונקבע כי כתבי בית הדין יומצאו לנתבע באמצעות דוא"ל.
55. מאז נותק הקשר עם הנתבע.
56. הנתבע לא הגיש ראיותיו במועד שנקבע לכך ואף לא התייצב לדיון שהתקיים בפני ביום 19.11.2020. במסגרת הדיון נקבע כי על הנתבע להבהיר עד ליום 26.11.2020 מדוע לא הגיש תצהירים מטעמו ולא התייצב לדיון.
57. משלא הוגש דבר מטעמו של הנתבע, קבעתי בהחלטתי מיום 29.11.2020 כי הנתבע לא יהיה רשאי להוכיח כל טענה עובדתית, זאת בהתאם להוראות תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א תשמ"ד"), הן התקנות אשר היו בתוקף במועד מתן ההחלטה. כמו כן, נקבעו במסגרת החלטה זו המועדים להגשת סיכומים מטעם הצדדים.
58. ביום 12.1.2021 הגישו התובעים סיכומים מטעמם. ביום 13.1.2021 הודיעו כי המציאו את סיכומיהם לנתבע באמצעות דוא"ל. הנתבע לא הגיש סיכומים מטעמו.
59. בהחלטתי מיום 7.3.2021 קבעתי כי המועד להגשת סיכומי הנתבע חלף.
דיון והכרעה
60. כאמור, הנתבע לא הגיש תצהירים מטעמו ואף לא סיכומים מטעמו. תקנה 168(א) לתקנות סד"א תשמ"ד מסמיכה את בית המשפט להורות כי עדות ראשית תובא בתצהיר. תקנה 168(ב) מוסיפה וקובעת כך: "לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות".
61. בעניין תקנה זו, קבע בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן במסגרת ע"א 10687/07 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ- רמאללה נ' חג'וג' (פורסם בנבו, 5.8.2010), על-ידי כבוד השופטת (כתוארה אז) א' חיות, דברים אלו (בפסקה 17):
"הנה כי כן, בעל-דין אשר אינו מקיים את החלטתו של בית המשפט בדבר תצהירי העדים מטעמו, לא יוכל להביא את הראיות ולהעיד את העדים בשלב ההוכחות אלא בהתקיים נסיבות כמפורט בסיפא לתקנה 168(ב) לתקנות סדרי הדין (ראו ע"א 6092/00 כדורי פיתוח עירוני בע"מ נ' אוטמזגין, פ"ד נו(6) 786, 790 (2002)). בבוא בית המשפט לבחון האם אי-הגשת התצהירים במועד נבעה מ'סיבות מוצדקות', שומה עליו לשקול את מידה אחריותו של המבקש לאי-הגשת תצהירים כאמור ואת מידת הפגיעה הצפויה לבעלי הדין שכנגד כתוצאה מקבלת הבקשה להגשת התצהירים באיחור, בשים לב לאינטרס הלגיטימי שיש להם בסיום ההליך ובהסתמכותם על אופן ניהול ההליך עד אותו שלב".
62. כאמור, במקרה דנן אף לא הוגשה בקשה כאמור או כל בקשה אחרת, משכך, ניתנה החלטתי מיום 29.11.2020. במועד מתן ההחלטה היו תקנות סדר הדין האזרחי בתוקף.
63. אמנם לא נקבעה בתקנות סד"א תשמ"ד הוראה שלפיה אי הגשת תצהירים מהווה מחדל שמוביל למחיקת כתבי הטענות. הוראה שלפיה מחדל של בעל דין יביא למחיקת כתב הטענות מטעמו נקבעה ביחס לבעל דין שלא מקיים צו המחייב להשיב לשאלון, צו גילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים. במקרה של מחדל שכזה, יוביל הדבר למחיקת כתבי הטענות, ובעניין נתבע למחיקת כתב ההגנה, וממילא לקבלת התביעה נגדו (תקנה 122 לתקנות סד"א תשמ"ד). הוראה שכזו, אכן לא נקבעה ביחס לאי הגשת תצהירי עדות ראשית.
64. כך גם לא נקבע בתקנות סד"א תשמ"ד, כי יש לראות במי שלא הגיש תצהיר כמי שלא התייצב לדיון. זאת בשונה, מאי הגשת סיכומי טענות, שלגביהם נקבע בתקנה 160(ד) לתקנות אלו, כי דינו של מי שלא הגישם, כדינו של מי שלא התייצב לדיון. הוראה דומה נקבעה בתקנה 74(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"). בהתאם להוראות תקנה 180(ג)(1) לתקנות החדשות, תקנה 74(ג) לתקנות החדשות חלה אף על הליכים שהוגשו בטרם כניסת התקנות החדשות לתוקף.
65. אולם גם במקרה של אי התייצבות לדיון, אין משמעות הדבר שהתביעה שהוגשה תתקבל נגד הנתבע באופן מידי, אלא נקבע ש"רשאי התובע להוכיח את תביעתו ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו" (תקנה 75(2) לתקנות החדשות).
66. לפיכך, מקום שבו הנתבע לא התייצב לדיון, עדיין מוטלת על התובע החובה להוכיח את תביעתו. בסיכומי התובעים נטען כי בגין התנהלותו של הנתבע זכאים הם לסעדים הבאים:
א. פיצוי מוסכם בסך של 1,671,428.7 אירו (6,862,886 ₪), בגין ההפרש בין המחיר ששילם נמרודי עבור המניות שרכש בחברה למחיר ששילם הנתבע בגין המניות שרכש הוא, כפי שנקבע בסעיף 3.1.11 להסכם רכישת המניות.
ב. פיצוי בסך 1,675,000 אירו (6,877,550 ₪) בגין הפסד השקעתם במניות החברה, שנעשתה על בסיס מצגיו של הנתבע ובגין הפרתו את ההסכם ו/או מחדליו בקשר עם חיסול החברה.
ג. פיצוי בסך 500,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים.
להלן אדון בטענות התובעים לעניין זכאותם לכל אחד מהסעדים האמורים.